חנוך יעקובי

אבני בנין
לכינור ופסנתר

מק"ט: IMI 358
שנת כתיבה: 1969
משך היצירה: 12 דקות
הרכב:
כינור, פסנתר
מו"ל: מכון למוסיקה ישראלית
חינוכי-רמה: 1

אבני בנין (1969) – עשרה קטעים לכינור ולפסנתר (או ל-2 כינורות וצ'לו, או ללהקת כינורות וצ'לי). עשרת הקטעים נכתבו למטרות פדגוגיות והם מטפלים בבעיות מיוחדת לנגינה בכינור כשתפקיד הכינור הראשון כתוב רובו ככולו בפוזיציה ראשונה. להלן היערות מספר: 1. הפוזיציה הראשונה היא הבסיס להחזקת היד השמאלית של הכנר. כל עוד לא מסוגל תלמיד לנגן באינטונציה נקייה בפוזיציה ראשונה, אין כל טעם לעבור לפוזיציות גבוהות יותר. חשוב להעמיד לרשותו בפוזיציה זו חומר עשיר לתרגול ונגינה, כדי לעורר את התעניינותו לבעיות טכניות ומוסיקליות. 2. למרות שהקטעים מותאמים לפוזיציה ראשונה – וזוהי מטרתם העיקרית, אפשר גם לבצעם בפוזיציות אחרות בהתאם להתקדמות התלמיד, דבר הנותן אפשרויות נוספות לניצול פדגוגי. 3. העובדה שניתן לבצע את הקטעים בליווי פסנתר או כאנסמבל לכלי מיתר, נותנת אפשרות להשתמש בהם בצורה רב צדדית כתרגילים וקטעי נגינה גם יחד. מהלך הקולות הפוליפוני מתאים את הספר לשיטת לימוד של מוסיקה קאמרית, כאשר ישנה אפשרות למגן כל תפקיד בצורה סולנית או בצורה תזמורתית, בהתאם לצורך. 4. הקטע הראשון הוא היסוד הטכני לכל יתר הקטעים שלאחריו ועוסק בנושאים הבאים: א. נגינה על המיתרים הריקים חליפות. שימוש בכל אורך הקשת או בחלק ממנה בהתאם לסימנים. ב. ההחזקות השונות של אצבעות יד שמאל בכל האפשרויות הדיאטוניות והכרומאטיות (ib, c). ג. קטע Id הוא ואריאציה על Ia ובו מתווסף אלמנט תרגול אצבעות לשם תנועת אצבעות גמישה ומשוחררת. 5. כל קטע נוסף, עוסק בבעיה טכנית או מוסיקלית מסוימת. לדוגמא: קטע מס' VIII דן בעיקר בתנוחת האצבע השלישית על השחיף והזזתה חליפות ממצב של סקונדה קטנה למצב של סקונדה גדולה, כשיתר האצבעות לא משנות את מקומן. הקטעים ניתנים לביצוע כסוויטות קטנות לפי בחירת המנגן.