ארי בן-שבתאי

אנגימה
לארבעה-עשר נגנים

מק"ט: IMI 8351
שנת כתיבה: 2017
משך היצירה: 11 דקות
מו"ל: מכון למוסיקה ישראלית
מסת"ב: 9781491181621
תגיות:
חליל אלט, קרן אנגלית, קלרנית, קונטרבסון, קרן, חצוצרה, טרומבון, כלי הקשה, מרימבה, פסנתר, כינור, ויולה, צ׳לו, קונטרבס

ההשמעה החוזרת של רעיונות ביצירה המוסיקלית הינה ביסודה של מלאכת הקומפוזיציה המוסיקלית והיא נחשבת להכרחית ליצירת "פיתוח" והעמקת המשמעויות. מוסכמה זאת נחשבת לנכונה מאז ימי באך, מוצארט, היידן, בטהובן ועוד רבים וגדולים עד עצם היום הזה. ביצירה זאת ניסיתי לשבור את השימוש הנורמטיבי בטכניקות הפיתוח הבטהובני וזאת באמצעות רעיון של מיחזור חומרים החוזרים ומושמעים בשילוב משתנה המחקה את פעולתה של ה"אניגמה" שהוא שם הקוד של מכונת ההצפנה ששימשה את גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. צירופים שונים ומשתנים של אותם חומרים מוסיקליים יוצרים כאן חידוש ועניין ומצבים שאינם ניתנים להיצפות מראש, ובניגוד לאופן הקלאסי של הצבת רעיונות מוסיקליים תוך שיקולים צורניים, כאן ב"אניגמה" משובצים רעיונות אלו באופן שאינו קשור לצורה. הבחירה באופן זה של פעולה ותכנון היצירה הינה ברמת הקונספט בלבד, ולא נעשו כאן בחירות אחרות מעבר לכך. כתוצאה מכך, הכל יכול בעצם להופיע עם הכל, וניתן להשוות את המתרחש ביצירה לסוג של קליידוסקופ של רעיונות מוסיקליים. מיותר לציין כי הסבר זה ליצירה הינו גם סוג של "ספוילר" שכן הוא מגלה מהי האניגמה שביצירה – מהו הכח המניע כאן את המוסיקה. היצירה מוקדשת לאנסמבל המאה ה- 21 ונכתבה בהזמנתה.