אברהם עילם-אמזלג

לבי במזרח
לתזמורת קאמרית

מק"ט: IMI 8312
שנת כתיבה: 2016
משך היצירה: 20 דקות
תזמור:
1,2,0,2 2,0,0,0 perc (1), strgs
מו"ל: מכון למוסיקה ישראלית
מסת"ב: 9781491176429
תגיות:
תזמורת קאמרית

את המוסיקה של מרוקו ספגתי עד לגיל בר המצווה. אחרי כן למדתי מוסיקה מערבית, ומצאתי את עצמי עמוק במוסיקה של באך ושל ברטוק. כמי שחי במזרח ובמערב כאחד, יצירותיי ספוגות במוסיקה המזרחית, אך מיועדות לקהל המערבי שבו אני חי. יש שהרכיבים של המוסיקה העשירה של צפון־אפריקה מוטמעים ביצירותיי מבלי משים, ויש שאני משלב נעימות או שברי נעימות מרוקאיות ביצירה חדישה בכוונת מכוון. הרפסודיה (או הסוויטה) ״ליבי במזרח״ היא יצירה לתזמורת קאמרית, שבה החלטתי לפרוש לפני אוזן המאזין לחנים של יהודי מרוקו שגדלתי עליהם בבית אבא־אמא: בלילות שבת, בחגים, באירועי שמחה ואבל, בבית הכנסת. במוסיקה של מרוקו אין רבעי טונים, אותם רכיבים אופייניים המוכרים לנו מן המוסיקה הערבית המזרח־תיכונית. נושבות בה רוחות המוסיקה האנדלוסית, שהובאה לשם בידי יהודים ומוסלמים מגורשי ספרד, ושנוצרה מלכתחילה מתוך שילוב בין אלמנטים בֶּרְבֶּרִיים לא־ערביים, כובשי חצי האי האיברי, לבין המוסיקה האירופית. ה"מיקרו־טונים" המצויים לעיתים במוסיקה המרוקאית - בעיקר כקישוט ולא כחלק אינטגרלי מן המערכת המלודית - חדרו אליה עקב הגלובליזציה התרבותית־תחבורתית־שידורית של העשורים האחרונים. בכלל, המוסיקה היהודית של מרוקו היא אסופת סגנונות מוסיקליים: יש פיוט הנגזר מלחן טורקי שהביאו עמם למרוקו "שליחים דרבנן", שבאו לבקש תרומות בעבור בתי כנסת בארץ ישראל. ויש פיוט של מוצאי שבתות המושר במנגינת מארש צבאי צרפתי. מדוע מארש? בשל התוכן, מתהילים קמ"ד: "לְדָוִד, בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה". על כן, מניפת הנעימות שב״לבי במזרח״ רב־גונית כל כך. אני מקווה שהצלחתי לפרש את הנעימות האלה נאמנה: מן הצד האחד, רציתי לשמר את אופי הגרעינים המוסיקליים המקוריים, ומן הצד השני, שאפתי, ככל מלחין "מערבי", לביטוי אישי. אני מקווה שהצלחתי.