צבי אבני

לדוד מכתם
לנבל ולרביעיית מיתרים

מק"ט: IMI 6010-I
שנת כתיבה: 1957
הרכב:
נבל, כינור, כינור, ויולה, צ׳לו
מו"ל: מכון למוסיקה ישראלית
מסת"ב: 9781491184578

יצירה זו, שנכתבה במקורה לנבל ולרביעיית כלי-קשת הוזמנה ע"י נגנית הנבל פרל צ'רטוק, (אמנית הקרובה לישראל ולתחרות הנבל הבינלאומית שנוסדה על-ידי א.צ. פרופס ז"ל). בגירסה זו בוצעה היצירה לראשונה במרץ 1978 על-ידי נגני כלי הקשת של תזמורת באר-שבע כשהסולנית היתה גב' צ'רטוק, תחת שרביטו של דוד עמרם. היצירה נערכה מחדש ע"י המלחין ובצורתה החדשה נוגנה לראשונה בת"א ביולי 1978 במסגרת פסטיבל ישראל בידי הסולנית אורסולה הוניגר והתזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של רודולף וורשאי. היצירה מבטאת את רשמי המלחין מפרק נ"ז בתהלים ("לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה"). פרקה היחיד עשוי מספר חטיבות, המאפיינות את הלך רוחו של אדם במצוקה: תחינה ותפילה מעלה אווירה מסתורית. בחלק זה ממלא הנבל תפקיד מרכזי, אותו מאפיין המלחין כ"וידוי". מאבק חלק נרגש ("נפשי בתוך לבאים") האווירה הסוערת מגיעה לשיה כשמוטיב "המאבק" מנוגן באוניסונו על-ידי כלי הקשת ברצ'יטטיב סוחף. ריקוד ("ודוד מכרכר בכל עוז לפני ארון ה'"). המנון שהוא מעין שיר הודיה ("עורה הנבל וכנור; אעירה שחר"). לאחר איזכור הריקוד מגיעה היצירה לסיומה, בקודה, באווירה האופטימית של ההמנון. צבי אבני, שחיבר יצירות רבות לכלי-קשת (ביניהן "קשתות קית, "תפילה" ו"ממעמקים"), בחר במדיום זה, שהוא מצוי בו היטב, כדי לתת ביטוי לרגשות העמוקים שעורר בו המזמור. יולי 1985 וילי אליאס.