לוי-תנאי שרה

לוי-תנאי שרה

משפחתה של שרה לוי-תנאי עלתה לארץ בשלהי המאה ה-19 מתימן במסע רגלי דרך חבש (אתיופיה של ימינו). משפחתה עברה להתגורר בשכונת נוה צדק. בתקופת מלחמת-העולם הראשונה גורשו יהודי יפו על-ידי השלטונות העותמאניים (התורכיים) ורוכזו במחנה פליטים שהוקם בכפר-סבא. באולם גדול ללא מחיצות, הוקצה לכל משפחה מקום קטן על-גבי שמיכה. במהומה שהתרחשה ובאי-הסדרים של הגירוש נעלם אחיה הגדול של שרה, ואחותה ואמה נפטרו. לאחר תקופה נשלחה לבית היתומים בעיר. לאחר זמן מה העבירו קבוצת ילדות מבית-היתומים שבצפת למוסד החינוכי 'שפיה', עם סיום לימודיה בשפיה, נרשמה שרה לוי-תנאי ללימודים בסמינר למורים ע"ש לוינסקי (1925-1924). הגב' סופיה ברגר, שתמכה בלוי-תנאי בתקופת שהותה בבית-היתומים בצפת המשיכה לתמוך בה גם כעת. היא שלחה לה קצבה חודשית ושילמה את שכר הלימוד בסמינר. לוי-תנאי סיימה את הכשרתה כגננת, ומונתה כעוזרת גננת בשכונת שפירא בתל אביב ולאחר מכן עברה למשרת גננת ראשית בגן שברחוב שפינוזה בתל-אביב. שרה לוי-תנאי התקבלה כשחקנית בתיאטרון של ארגון הגננות. אז גם למדה לימודי תיאטרון בסטודיו של צבי פרידלנד (אביה של השחקנית דליה פרידלנד). במהלך לימודיה אלה ניסתה לוי-תנאי את מזלה גם בבחינות ל"הבימה" ולתיאטרון "האֹהל". לצערה, השיבו לה משניהם בשלילה (כנראה בשל המבטא התימני). במהלך מלחמת העולם השנייה שירת ישראל (בעלה) בבריגדה היהודית ושרה עברה לקיבוץ רמת הכובש, שם שימשה גננת עד סוף המלחמה. בתקופה זו העלתה עם חברי הקיבוץ הצגות רבות. בין המחזות הללו היה גם "שיר השירים" שהועלה בשנת 1947, ואשר הפך ברבות הימים למחזה הדגל של להקת ענבל. המחזה הועלה שוב מדי כמה שנים. הפרק שהוא אולי החשוב ביותר בחיי שרה לוי-תנאי הוא זה של הקמת תיאטרון המחול "ענבל". בהוויית חייה דאז הייתה לוי-תנאי רחוקה מן ההווי של בני עדת תימן, אך חיפשה את דרכה אל הווי זה, כדבריה היא: "עמנואל עמירן, שהיה מנהל המדרשה למורים למוזיקה, הִזמין אותי ללמד במדרשה שירים ומשחקי ילדים. עמירן ואני עבדנו יחד וחיברנו ספר או שניים. אני כתבתי טקסט והוא את הלחנים. ביקשתי ממנו רשות לזמן פעם או פעמיים בשבוע נוער תימני, דבר טבעי לכל אמן המחפש את שורשיו. רציתי להקים להקה תימנית. הלכתי לכרם, אספתי נערים ונערות ולמדתי מהם, ובעיקר מהוריהם, את הריקודים המקוריים אשר ליוו את העדה מקדמת דנא. פניתי אל ישעיהו אברך, מנהל המרכז לתרבות בהסתדרות של אותם ימים, והמרכז לקח על עצמו את מימון הלהקה החדשה, הלא היא להקת 'ענבל'". וכך, מתוך ההווי ושירי "אנו באנו ארצה" של העליות הראשונות, נולדה להקה אתנית חדשה אשר השפעתה מורגשת עד עצם היום הזה, בהיותה מובילת הזרם אל מוזיקת עולם ולפולקלור האתני של עדות ישראל בתקופתנו.  שרה לוי-תנאי הלכה לעולמה בכ"ט באלול, ערב ראש השנה תשס"ה, (02.10.2005) והיא בת 95.

צרו עימנו קשר!
פנו אלינו כאן