אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'

שרשרת הזהב
לפסנתר

מק"ט: IMI 5B
שנת כתיבה: 1937
משך היצירה: 20 דקות
הרכב:
פסנתר
מו"ל: מכון למוסיקה ישראלית
מסת"ב: 9781491184455
עיבוד: yes

בוסקוביץ' היה כל כולו איש התרבות האירופית; יחד עם זאת, הוא חש גם בצורך עמוק לגלות את האוצר הבלום של המורשת התרבותית-רוחנית של עמו. בחיפושיו אחר שורשיו, הוא סייר בשנים 1935-6 בכפרים שבהרי הקרפאטים, כדי להכיר וללמוד את הפולקלור העשיר ואת השירים היפהפיים של הקהילות היהודיות שהתגוררו שם. בהשראתו של מסע זה, על שלל חוויותיו, הוא הלחין במהלך השנים 1936-7 סוויטה המבוססת על שבעה שירי-עם יהודיים של מזרח אירופה בשם שירי עם יהודיים (Chansons Populaires Juives), בגרסאות לפסנתר סולו ולתזמורת; וכן חיבר מאמר בשם "שאלת המוסיקה היהודית", בו פרס את משנתו על מטרותיו הייחודיות של המלחין היהודי. ב-1938, הוזמן בוסקוביץ' להיות נוכח בביצוע הבכורה של היצירה בארץ ישראל, ביקור שבעקבותיו החליט להשתקע בארץ (ר' "על המלחין" לעיל). לאחר עלייתו, בחר המלחין לשנות את שמה של היצירה ל-שרשרת הזהב (על-פי מחזה מאת י"ל פרץ). הוא ראה בשם הזה סמל להמשכיות ההיסטורית של שרשרת הדורות של העם היהודי – מהעבר אל ההווה, עם המבט לעתיד. שירי הסוויטה נותנים ביטוי לנשמת העם ומהווים, בדיעבד, מצבת-זיכרון לתרבות שנכחדה בשואה. פרקי היצירה הינם: 1. "שלאף מיין טוכטער" – שיר ערש 2. "חצק'לה" – שיר חתונה היתולי 3. "פרעגט די ועלט" – הקושיה הנצחית 4. "וישמח משה" – מרש חסידי 5. "טיף אין ועלדעלע" – שיר אהבה 6. "יאמה, יאמה" – שיר הנערה 7. "וטהר ליבנו" – ריקוד חסידי