יצחק סדאי

תשעה קטעים
לפסנתר

מק"ט: IMI 450
שנת כתיבה: 1976
משך היצירה: 13 דקות
הרכב:
פסנתר
מו"ל: מכון למוסיקה ישראלית
מסת"ב: 9781491183847
חינוכי-רמה: 2

מורה נכבד,

הקטעים המובאים בחוברת זו מהווים מעין מדגם של תופעות שאנו פוגשים בהן במוסיקה של המאה ה-20.
המטרה איננה להכין את התלמיד לביצוע של מוסיקה בת-ימינו מן הצד הטכני-פסנתרני, דווקא. העדפנו לפנות בעיקר אל המוסיקליות של הפסנתרן הצעיר ולנסות לפתח בו, באמצעות הפנורמה של התופעות השונות שהצגנו בחוברת זו, אוריינטציה ורגישות מסוימת לניבים המוסיקליים המצויים במוסיקה של המאה הנוכחית.
הקטעים הרשומים באופן “פרופורציונלי” אינם מהווים, מבחינתנו, תרגילי הכנה לביצוע של מוסיקה אלאטורית, דווקא. המטרה העיקרית שאנו רואים בהם היא פיתוח חוש ההצללה של התלמיד וכושרו הסלקטיבי, במסגרת ההנחיות הנתונות. אין אנו מעוניינים, לפי כך, בהפעלת התלמיד לביצועים ספונטניים ובלתי מרוסנים של הקטעים הנ”ל, כדי להביאו למספר גדול ככל האפשר ביצועים שונים. יואיל נא המורה לכוון את התלמיד לחיפושים אחר הביצוע ה”אחד” – זה הנראה בעיניו (ובעיני התלמיד) כמאוזן ביותר וכמושלם ביותר מבחינת הבחירה של הצלילים או הקצבים, תוך דאגה מתמדת לפיתוח החוש האסתטי והצורני של התלמיד.
רבים מאתנו הספיקו לטבוע בתוך הדוקטרינליזם (או האנרכיזם) של המוסיקה החדישה בטרם הספיקו להגיע אל המוסיקה עצמה. בעוד שההרפתקנים מבין ניצולי הפורמליזם הסריאלי משתעשעים במשחקים אלאטוריים נוסח מונטה קרלו, מבטאים אחרים את ה”מנוס מחופש” בכבלם את עצמם בשרשרות חדשות – ה”שרשרות של מרקוב”. מעטים בלבד מצאו בניבים החדישים מקור של השראה אמנותית ואמצעי לביטוי מוסיקלי אמיתי. מי ייתן והם ישמשו לנו ולתלמידינו מורי דרך בהתגשמותנו האמנותית.

יצחק סדאי