שירת דבורה

תאריך פרסום: 11/09/2019

 

 

 

 

 

 

יום שני, 7/10/2019,  ח' בתשרי תש"פ  19:30
אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים

 

סרג'יו נטרא: שירת דבורה לאלט ותזמורת
נעמה זיסר: Island Mantras 
מרק לברי: קונצ'רטו לחליל
פאול בן-חיים: בין הדסים לסופרן, אלט ותזמורת
          יהודה הלוי, את בין עצי עדן | שיר השירים ד', 12-15, גן נעול | שיר ללא מילים |
          משלי ל' 6, 18-19, דברי עגור בן יקה | שיר השירים, ב', 14, יונתי בין חגווי הסלע

 

התזמורת הסימפונית ירושלים
מנצח - גיא פדר
סופרן - אלה וסילביצקי
מצו-סופרן - אירנה שצ'רבין
אלט - הגר שרביט
חליל - רותי רון

 

להזמנת כרטיסים בטלפון: 03-7511883 | במייל: israelmusicfest@gmail.com
להרשמה מיידית: https://forms.gle/SvzAiHGn4EgMoyzAA  

 

סרג'יו נטרא

נטרא  נולד בבוקרשט למשפחה שמקורה בווינה ובפראג. בילדותו למד פסנתר והחל לעסוק בהלחנה בגיל צעיר מאוד. הוא עלה לישראל בשנת 1961 וכיהן בין השאר כפרופסור אורח באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב בשנים 1985-1975 בתחומי ההלחנה, התיאוריה וניתוח צורות.
הוא מלחין עם אוריינטציה אירופאית מובהקת וחותמת אישית ברורה. סגנונו מתאפיין בזרימה מלודית, שפה פולימודאלית עם אלמנטים דודקפוניים, מחשבה פוליפונית, התפתחות מדורגת ועשירה של חומר מוטיבי. הוא עושה שימוש בפלטת צבעים עשירה של צבעי צליל, בשילובים יוצאי דופן של כלים וקולות.
לאורך השנים קיבל פרסים חשובים על ההצטיינות בהלחנה, ביניהם פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, פרס אנסקו להלחנה והפרס הלאומי ברומניה.

שירת דבורה

היצירה מבוססת על יצירה מוקדמת יותר של המלחין, "לשונות האש" שנכתבה כמוסיקה לבלט עבור להקת בת-שבע. לאחר מכן, אחד מפרקי היצירה הותאם לביצוע קונצרטי ונוסף לו תפקיד קולי. הטקסט הוא לקט פסוקים מפרקים ד' וה' בספר שופטים.

נעמה זיסר

נעמה היא מלחינה ישראלית המבוססת בלונדון. המוסיקה שלה מתרכזת סביב שיתופי פעולה עם דגש על אופרה, מחול מודרני, ומוסיקה אינסטרומנטלית. היא סיימה מאסטר בקומפוזיציה קלאסית בהצטיינות מהרויאל קולג' למוסיקה בלונדון, שם היא למדה תחת Mark Anthony Turnage. בשלוש שנים האחרונות היא שירתה כמלחינת הבית של בית האופרה המלכותי בלונדון בשיתוף עם בית הספר גילדהול למוסיקה ודרמה, שם השלימה דוקטורט והלחינה את האופרה "ממזר", האופרה המודרנית הראשונה עם תפקיד כתוב עבור חזן אורתודוקסי. נעמה תשוב להלחין לבית האופרה בעונה הקרובה יצירה אופראית במציאות וירטואלית. 

מרק לברי

מרק לברי, מגדולי דור המייסדים של המוסיקה הישראלית, נולד בריגה ב-1903, למד מוסיקה בגרמניה ובגיל 25 מונה למנצח התזמורת הסימפונית של ברלין. בשנת 1935, לאחר עליית המשטר הנאצי, עלה לישראל.
לברי, שכבר היה מלחין אירופאי ידוע ויצירותיו בוצעו בכל רחבי היבשת, חווה עם הגעתו לארץ מהפך אישי ואמנותי והטמיע את עצמו בהוויה הישראלית. הוא חקר את הפולקלור המקומי ופיתח את המצלול, המקצבים וההרמוניות היחודיים לו ואשר הפכו לאבני היסוד של המוסיקה הישראלית.
לברי היה חלוץ מוסיקלי וסולל דרך. יצירתו הפואמה סימפונית "עמק" הייתה היצירה הישראלית הראשונה ששובצה בתוכנית קונצרט סימפוני. הוא הלחין את האופרה הארצישראלית הראשונה, "דן השומר" והאורטוריה הראשונה בארץ, "שיר השירים".
יצירותיו של מרק לברי הן עדות היסטורית למאורעות הגדולים בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי במאה ה-20. הוא כתב את "הסימפוניה הטראגית" כששמע על מרד גטו וורשה, את "סימפונית הקוממיות" שתיעדה את מלחמת העצמאות והפואמה הסימפונית "נגב" לרגל ירידתו של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, לשדה בוקר.
לברי כתב מעל 400 יצירות ונמנה בין המלחינים הישראלים הפוריים ביותר. רשימת יצירותיו רחבה במיוחד וכוללת יצירות סימפוניות, ווקאליות וקאמריות, מוסיקה לקולנוע ותיאטרון ולמעלה ממאה שירים. בין שיריו הידועים "הורה נרקודה", "זמר" (לא אורחת גמלים) ו"עמק" (פלדה כחולה).
למידע נוסף, העמותה למורשת מרק לברי: www.marclavry.org.il.

קונצ'רטו לחליל ותזמורת

הקונצ׳רטו לחליל ותזמורת נכתב ב-1965, שנתיים לפני מותו של לברי. הוא כתוב לחליל סולו ולתזמורת בינונית. הקונצ׳רטו כתוב בשפה טונאלית, והוא חינני וצבעוני מאוד. פרקו הראשון של הקונצ׳רטו, אלגרו, מאופיין בפסאז׳ים מהירים ווירטואוזיים שמנגן החליל לאורך כל אורכו של הפרק. ישנו דיאלוג מתמיד בין הסולן לתזמורת, בייחוד בין החליל לחטיבת כלי ההקשה. הפרק השני הוא רומנסה לירית שנפתחת בצלילי הנבל, שמקבל תפקיד ליוויי מרכזי בפרק. הפרק השלישי, הארוך ביותר בקונצ׳רטו, הוא נושא ווריאציות: הנושא, ארצישראלי באופיו, ריתמי ועליז, מנוגן תחילה על ידי החליל לבדו. הוא עובר תהפוכות שונות: הווריאציה השנייה, למשל, היא לירית יותר, ומיד אחריה עוקבת וריאציה עליזה, מלאה בדיאלוג בין החליל לתזמורת. הווריאציה הרביעית מאופיינת בקונטרפונקט בין החליל לצ׳לו, שצלילו ״גדל״ לכל סקציית המיתרים המלווה את החליל. הווריאציה החמישית היא מעין מארש ריתמי, וכלי הנשיפה ממתכת ממלאים תפקיד מרכזי בווריאציה זו. הווריאציה השישית מאופיינת בסינקופות רבות ותזמור מיוחד, עם תפקידים מרכזיים לבסון, לכלי המתכת ולכלי ההקשה. הווריאציה השביעית סוערת, והחליל מנגן פסאז׳ים מהירים ווירטואוזיים, והתזמורת כולה מנגנת בעוצמה רבה, אך לאחר מכן נהיית שקטה ומלווה את החליל באופן מינימלי. הווריאציה התשיעית היא תזזיתית וכוללת בתוכה דיאלוג מתמיד בין התזמורת לחליל, שלקראת סופה של הווריאציה מנגן החליל קדנצה קצרה המסתיימת בקול תרועה רמה.

פאול בן-חיים

פאול בן-חיים נמנה על דור המייסדים של המוסיקה האמנותית בישראל. הוא נולד במינכן בשם פאול פרנקנבורגר, וזכה להצלחה כמלחין ומנצח בגרמניה (בין השאר, כמנהל בית האופרה באאוגסבורג) עד עלייתו לישראל ב-1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. עם בואו לישראל שינה את שמו, והיה לדמות מרכזית בחיי המוסיקה בישראל, בעיקר בקרב המלחינים ששאפו לבסס אסכולה לאומית ישראלית. בין היתר, ניכרה ביצירותיו השפעת הזמר המזרחי, שאת ההכרות עימו העמיק בזכות הקשר עם ברכה צפירה, שאת רבים משיריה עיבד. בין יצירותיו, ניתן למנות שתי סימפוניות; קונצ'רטי לכינור, פסנתר, וצ'לו; מגוון יצירות תזמורתיות, קאמריות וכליות; שירים ועיבודים למקהלה; ויצירות מקוריות רחבות-יריעה למקהלה ותזמורת. יצירותיו זכו גם להכרה בינלאומית, ובכלל זה הזמנות וביצועים על-ידי אמנים כגון ליאונרד ברנשטיין, יאשה חפץ, יהודי מנוחין, זינו פרנצ'סקטי, לאופולד סטוקובסקי, צבי צייטלין, עוזי ויזל, פנינה זלצמן ורבים אחרים. הוא היה מורם של רבים מהמלחינים הבולטים של הדור השני (כגון צבי אבני, בן-ציון אורגד, עמי מעיני, נעם שריף ועוד). בשנת 1957 הוענק לו פרס ישראל.

בין הדסים מחזור שירים לסופרן, אלט ותזמורת

בן-חיים החל בחיבור שירים אמנותיים לקול ופסנתר (לידר) עוד בגיל צעיר, בעודו פאול פרנקנבורגר, כאשר אחותו דורה שהייתה זמרת ביצעה אותם מייד בבית המשפחה.  מלכתחילה הוא נהג לתזמר אלו מהם שהתאימו למסגרת צלילית גדולה.  לאחר עלותו ארצה היה בן חיים הראשון שחיבר שירים אמנותיים בעברית, והראשונים בהם היו שלושה שירים לפסוקים מ"שיר השירים" (1938) ומייד לאחריהם שירים לפואמות של ש. שלום, רחל, ולאה גולדברג.  המחזור "בין הדסים" הביא את אמנות השיר של בן חיים לשיאה.  הוא חובר לזמרות סופרן ואלט (או לסופרן ובאריטון) עם פסנתר או עם תזמורת בהשפעת "השיר על הארץ" של מהלר בו מתחלפים לסירוגין זמרת אלט וזמר טנור.  במחזור שולטת עדינות לירית וארכאית, והוא מגיע לשיאו בדואט הנפלא "יונתי בין חגווי הסלע" שהוא מיצירותיו רבות ההשראה של בן חיים.

          יהואש הירשברג, מחבר הספר "פאול בן-חיים: חייו ויצירתו"

אלה וסילביצקי – סופרן

נולדה בקמצ'טקה, רוסיה. סיימה לימודים באקדמיה במוסקבה ועלתה לארץ בשנת 2008, אז השתתפה בסדנת האופרה של המכון הישראלי ללימודי הזמרה, שם ביצעה את לאורטה בג'אני סקיקי )פוצ'יני( ואת צרלינה בדון ג'ובאני )מוצרט). היא זכתה  שני פרסים  בתחרות  לזמרים צעירים בלבדר של הנס ויזבלה גבור בווינה, אוסטריה. זכתה  במלגות בסר, המועדון המסחרי תעשייתי, מלגת אלי ליאון ומלגת גרבוב. אלה וסילביצקי בוגרת של אופרה סטודיו של האופרה הישראלית וסולנית באופרה הישראלית. היא מופיעה בקונצרטים רבים של האופרה הישראלית עם רוב התזמורות בארץ ובחו"ל.
בין תפקידים על הבמה: אלטרה ב"אידומנאו", טטיאנה ב"יבגני אונייגין", נדה מתוך "פליאצ'י", אמליה ב"סימון בוקנגרה", קטיה ב"הנוסעת", מיכאלה ב"כרמן", דונה אנה ב"דון ג'ובאני", מימי ב"לה בוהם" ואאורידיצ'ה ב"אורפיאו ואאורידיצ'ה".

אירנה שצ'רבין – מצו-סופרן

בוגרת מגמת מוסיקולוגיה במכללה למוסיקה בצ'רקאסי, אוקראינה. למדה שירה אמנותית באקדמיה למוסיקה בקייב והשלימה תואר בהצטיינות באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב. זכתה במלגות מקק"ל עבור לימודיה באיטליה אצל הילדה צאדק, ומסדנת האופרה הבינלאומית בניהולה של ג'ואן דורנמן עבור לימודיה בארה"ב.
הופיעה עם מרבית התזמורות בארץ תחת שרביטם של מנצחים כנעם שריף, אבנר איתי, רון זרחי ואחרים. הרפרטואר שלה משתרע על פני סגנונות שונים, ממוסיקת בארוק ועד ליצירות בנות-זמננו: "סטאבט מאטר" מאת ויוולדי ו"דידו ואניאס" מאת פרסל, "משיח" מאת הנדל ורפסודיה לאלט מאת ברהמס, "לה צ'נרנטולה" מאת רוסיני ו"סור אנג'ליקה" מאת פוצ'יני, "רקוויאם" מאת מוצרט ו"החתונה" מאת סטרווינסקי.
אירנה שצ'רבין בעלת תואר מוסמך בהוראת מוסיקה ממכללת לוינסקי לחינוך ומלמדת כיום במוסד זה.

הגר שרביט - מצו-סופרן

נולדה וגדלה בתל אביב. בוגרת בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. הייתה חברה בתכנית לזמרים צעירים בבית האופרה בוולנסיה ובבית האופרה בדילסדורף. בין השנים 2014–2018 הייתה חברה בבית האופרה באולדנבורג. כן הופיעה בתפקידי אורח בבתי אופרה שונים באירופה. משנת 2019 הגר מופיעה כזמרת עצמאית.
הגר מרבה להופיע ברסיטלים ובתכניות שיר אמנותי. הופיעה בפסטיבל היידלברג, לוצרן, אקס-אן-פרובנס, בלם בליסבון,  רביניה בשיקאגו, בתכניות שירה-שיר בישראל ועוד. הרפרטואר שלה מקיף יצירות מהליד הגרמני, המלודי הצרפתי ומהשיר האמנותי הישראלי והעולמי.
בין תפקידיה האופראים בשנה האחרונה: סוזוקי (מדאם-בטרפליי), זנוביה (רדמיסטו), אנג'לינה (צ'נרנטולה), אמסטרה (סרסה).
הגר זכתה במספר רב של מלגות ופרסים בתחרויות בינלאומיות, ביניהן המקום הראשון ופרס הקהל בתחרות ״דאס ליד" בברלין, והמקום הראשון בתחרות ברהמס באוסטריה.

רותי רון - חליל

רותי הינה בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים לתואר ראשון ובעלת תואר אמן ותואר שני מטעם אוניברסיטת אינדיאנה. את דרכה המקצועית החלה בסינפונייטה הישראלית ב"ש ובמהלך השנים הייתה חברת התזמורות המובילות בארץ לרבות הפילהרמונית הישראלית.
רותי הופיעה כסולנית עם תזמורות שונות ומנגנת לאורך השנים בקביעות עם אנסמבלים שונים, עמם מופיעה ומקליטה בארץ ובחו"ל.
היא השתתפה בפסטיבלים שונים בהם פסטיבל הים האדום באילת, פסטיבל June in Buffalo למוסיקה חדישה בארה"ב, פסטיבל Lotus למוסיקה אתנית בארה"ב, פסטיבל אבו גוש, בחג המוסיקה הישראלית ובפסטיבל המוסיקה Friedberg, גרמניה.
רותי חברת סגל המורים בקונסרבטוריון גבעתיים, מוסד בו כיהנה גם כרכזת פדגוגית בשנים 2017-2012, בשלוחת מכללת לוינסקי בירושלים ובביה"ס ע"ש בוכמן-מהטה בתל אביב (קורס מתודיקה לכלי נשיפה). כמו כן, הצטרפה בשנה האחרונה לצוות המקצועי במרכז המוסיקה ירושלים כרכזת תכניות הפסנתרנים המצטיינים לגילאי 18-15.
זוכת פרסי האקדמיה למוסיקה בירושלים, פרס ימהא, מלגות קרן התרבות אמריקה ישראל ומלגת לימודים מטעם אוניברסיטת אינדיאנה.
תלמידתם של משה אפשטיין ואורי שוהם בארץ ושל ז'אק זון בארה"ב.

גיא פדר - מנצח

המנצח גיא פדר חולש על תחומים מגוונים בעולם המוסיקה הישראלי החל מהחינוך המוסיקלי ועד אולמות הקונצרטים בארץ ובעולם. פדר כיהן כמנצח הבית של אנסמבל מיתר וכמנצח הבית של התזמורת הקאמרית הישראלית. כיום גיא הוא מנהלה המוסיקלי של העמותה לחינוך מוסיקלי בקרית אונו, מנהל מוסיקלי ומנצח של התזמורת הסימפונית תלמה ילין ומנצחה של אנסמבל כלי הקשת של בני הקיבוצים.
גיא מלמד ניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
הוא מוזמן לנצח על תזמורות ואנסמבלים מובילים ביניהם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסמפונית ירושלים רשות השידור, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית , תזמורת סימפונט רעננה ואנסמבל המאה ה-21.
זוכה מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל לניצוח תזמורת ,זוכה מלגת ממשלת דנמרק ומלגת האמנים ע"ש תאודור אלפרד כריסטיאן ומלגת קרן גראמקס של איגוד המנצחים הדני.

התזמורת הסימפונית ירושלים

התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, המציינת העונה את עונתה ה-80, נוסדה בסוף שנות השלושים של המאה העשרים כתזמורת של שרות השידור המנדטורי בפלשתינה. עם קום המדינה הייתה התזמורת לתזמורת  הרדיו הארצית, ונודעה בשם "תזמורת קול ישראל". בשנות השבעים הורחבה התזמורת והייתה ל"תזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור". כתזמורת רדיו, מרבית הקונצרטים מוקלטים ומשודרים בקול המוסיקה מאולם הבית של התזמורת – אולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים.
המנהל המוסיקלי של התזמורת הוא מאסטרו פרדריק שאזלן, והמנהל המוסיקלי המיועד הוא סטיבן סלואן. מיום הווסדה היו לתזמורת שבעה מנהלים מוסיקליים: מנדי רודן, לוקאס פוס, גארי ברתיני, לורנס פוסטר, דוד שלון ולאון בוטשטיין.
רפרטואר התזמורת מהווה שילוב רחב-יריעה בין יצירות המופת של העבר וההווה, החל מיצירות הבארוק והתקופה הקלאסית, דרך היצירות הגדולות של התקופה הרומנטית ועד ליצירות המלהיבות ביותר שנכתבו בזמננו, ביניהן יצירות המבוצעות לראשונה בישראל. התזמורת הסימפונית ירושלים הייתה הראשונה שביצעה בארץ את יצירותיהם של סופיה גוביידולינה, הנרי דוטייה, אלפרד שניטקה ואחרים. בה בעת טיפחה התזמורת מאז ומתמיד מלחינים ישראליים, הן על ידי הזמנת יצירות והן על ידי ביצוען. במהלך השנים אירחה התזמורת את גדולי המוסיקאים בארץ ובעולם, ביניהם: אוטו קלמפרר, איגור סטרווינסקי, ארתור רובינשטיין, יהודי מנוחין, איגור מרקביץ', מסטיסלב רוסטרופוביץ', פבלו קזאלס, הנריק שרינג, אייזק שטרן, רדו לופו, כריסטה לודוויג, מרתה ארחריץ', יו יו מא, פייר בולז, נביל מארינר, ז'ן-פייר רמפל, חוסה קרראס, טביאה צימרמן ויפים ברונפמן.
התזמורת נתמכת ע"י משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים.