יוסף ואחיו

תאריך פרסום: 11/09/2019

 

 

 

 

 

 

ראשון, 6/10/2019, ז' בתשרי תש"פ 18:00
אולם רפפורט, חיפה

 

רם דע-עוז: קונצ'רטינו לחלילית ומיתרים
נעם שריף: תפילות
צבי אבני: שני פרקי תהילים לאבוב ומיתרים
          Esperssivo | Presto     
אריך ואלטר שטרנברג: פרקים מתוך יוסף ואחיו
          הרועה יוסף | אחיו מסתירים אותו | וישליכוהו לבור
          יוסף נמכר לעבדות | צערו של יעקב | התקדמותו של יוסף


הקאמרטה הישראלית ירושלים
מנצח - אבי אוסטרובסקי
חלילית - מיכאל מלצר 
אבוב - מוקי זוהר

 

להזמנת כרטיסים בטלפון: 03-7511883 | במייל: israelmusicfest@gmail.com | 
להרשמה מיידית: https://forms.gle/SvzAiHGn4EgMoyzAA  

 

רם דע-עוז

נולד בשנת 1929. הוא מלחין ומכוון פסנתרים ישראלי. רם דע-עוז נולד בשם (הרמן יוליוס דַאוּס) בברלין, וב-1934, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל. דע-עוז למד בבית הספר החקלאי בגבעת השלושה. את לימודי הפסנתר החל רק בגיל 15, ובקונסרבטוריון למד נגינה באבוב. מלחמת העצמאות הפסיקה את לימודיו כעבור זמן קצר, ובמהלכה נפצע והתעוור בשתי עיניו. אנדריי האיוש הכין אותו לבחינת הסיום באקדמיה למוזיקה בתל אביב (1953). בשנת 1954  התמחה בכיוון פסנתרים, מקצוע שבו עסק לפרנסתו בחיפה, שם קבע את מקום מגוריו.
דע-עוז הלחין יצירות של מוסיקה אמנותית ישראלית ( שם השתמש בטכניקות וסגנון מודרני של א-טונליות וטונליות חופשית, וכן סגנון מסורתי בו השתמש במלודיות ספרדיות) בנוסף לשירי עם ישראליים.

נעם שריף 

מלחין, מנצח, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, שם כיהן בין השאר כראש האקדמיה למוסיקה (2000-1998), וכן כדיקן בית הספר למוסיקה במכללה האקדמית אונו. חתן פרס ישראל (2011) ופרס אמ"ת (2003) במוסיקה. למד הלחנה וניצוח בתל אביב (פאול בן-חיים), ברלין (בוריס בלאכר) וזלצבורג (איגור מרקביץ'), ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
נעם שריף הופיע באופן קבוע כמנצח אורח ברחבי העולם. הוא מילא תפקיד מרכזי בייסודה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ושימש כמנהלה המוסיקלי בשנים 1995-1989. כמו-כן כיהן כמנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית (2005-2002) והתזמורת הסימפונית חיפה (2013-2004). בנוסף כיהן כמנהל או יועץ אמנותי עבור פסטיבלים רבים למוסיקה ורשתות רדיו וטלוויזיה בארץ ובעולם.
מאז בכורת יצירתו אקדמות למועד )הפילהרמונית הישראלית בניצוח לאונרד ברנשטיין, בפתיחת היכל התרבות ב-1957) מבוצעות יצירותיו באופן קבוע על ידי הפילהרמונית הישראלית ותזמורות מובילות ברחבי העולם, ביניהן הפילהרמונית של ברלין, תזמורת רדיו בוואריה והסימפונית של רשות השידור הבריטית.
כמלחין, שילב שריף משלב אלמנטים מוסיקליים מתוך התרבות הים-תיכונית העתיקה עם מורשת המערב. בין יצירותיו, בולטות שלוש יצירות מקהלתיות רחבות-מימדים המהוות טרילוגיה: מחיה המתים (1987), פסיון ספרדי (1992, לרגל 500 שנה לגירוש ספרד), ותהילים של ירושלים (1995, לרגל פתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים). יצירותיו יוצאות לאור במכון למוסיקה ישראלית ובהוצאת Peters בפרנקפורט.

תפילות   

תפילות מבוססת על יצירה בשם תרי עשר (דודקלוג, מילה בארמית שפירושה: "שנים עשר" והיא מייצגת את שנים עשר הנביאים בתנ"ך. משמעויות אפשריות נוספות הן שנים עשר השליחים, שנים עשר השבטים או שנים עשר המזלות) שהולחנה והוזמנה במקור על ידי 12 הצ'לנים של התזמורת הפילהרמונית של ברלין, נוגנה והוקלטה לראשונה בשנת 1978.  
היצירה מתחילה בתו לה; תבנית המכילה 3 תווים הולכת ונבנית סביבה ויוצרת אווירה של תפילה בבית כנסת, כאשר קולות אינדיבידואליים מתמזגים זה בזה. כלי מיתר סולניים, אחד בתורו, משמיעים קדנצות קצרות. פתיחה זו מובילה לקטע אלגרו שהוא קצבי בבסיסו ונשען על מורכבות קולית המזכירה כלי הקשה. הקטע הבא מעמת שתי קבוצות מיתרים. המוסיקה נבנית לקראת שיא המוביל לקטע אוניסונו המהווה למעשה נושא מרכזי של היצירה ומסכם אותה. הוא שליו ומעניק ליצירה תחושה של הרמוניה ומימוש. 
הגרסה לכלי מיתר הוזמנה על ידי קרן תל אביב ונוגנה לראשונה על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של דוד שלון המנוח בשנת 1983.  
 

צבי אבני 

מבכירי הקומפוזיטורים בישראל. חתן פרס ישראל (2001). נולד בגרמניה ב-1927 ועלה ארצה ב1935-. את ראשית צעדיו בתחום המוסיקה עשה בכוחות עצמו ואחר-כך למד אצל פאול בן-חיים ומרדכי סתר, באקדמיה למוסיקה בתל אביב. בהמשך השתלם בארצות-הברית, אצל ולדימיר אוסצ'בסקי במרכז למוסיקה אלקטרונית של אוניברסיטת קולומביה-פרינסטון וכן בטנגלווד אצל אהרון קופלנד ולוקאס פוס. שימש כראש החוג לתיאוריה ולקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, יסד את המעבדה למוסיקה אלקטרונית ועמד בראשה וכיום משמש כפרופסור לתיאוריה ולקומפוזיציה במוסד זה.
יצירותיו כוללות מוסיקה תזמורתית, קאמרית, קולית ומקהלתית, מוסיקה אלקטרונית וכן מוסיקה לבלט, לתיאטרון, סרטים אמנותיים, תסכיתי רדיו ועוד. רבות מהן הודפסו ויצאו לאור על גבי תקליטים ותקליטורים ומבוצעות לעיתים תכופות ברחבי העולם בידי סולנים, הרכבים ותזמורות בארץ, באירופה ובאמריקה. בנוסף לפרס ישראל, זכה אבני בפרס האמנות של מדינת הסאר בגרמניה (1998), פרס ראש הממשלה מטעם השופטים על מפעל חיים (1998), פרס אקו"ם על מפעל חיים (1986), פרס אנגל, פרס ליברסון, פרס קיסטרמאייר, פרס אמ"ת (2015) ועוד.
במסגרת פעילותו הענפה בחיי המוסיקה של ישראל, שימש בעבר כיו"ר איגוד הקומפוזיטורים בישראל ועמד בראש 'ימי המוסיקה הבינלאומיים' שהיו בישראל ב1980-. שנים אחדות היה יו"ר המדור למוסיקה של המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות ושימש פעמיים כיו"ר חבר השופטים של התחרות הבינלאומית לפסנתר על-שם ארתור רובינשטיין (ב1989- וב1992-). מ1991- הוא יו"ר ההנהלה של תנועת הנוער המוזיקלי בישראל. יצג את ישראל בפורומים בינלאומיים שונים ונשלח מטעם המדינה למסעות-הרצאות מקיפים בחו"ל.
 

שני פרקי תהילים

יצירה זו הולחנה ב-1975 לזכרה של פאני טארג, שיחד עם בעל, מקס טארג, תרמו רבות לצמיחתם ולהתפתחותם של החיים המוסיקליים בישראל, במיוחד בקרב צעירים.
הפרק הפותח הוא בסגנון תפילה. כמוטו משמש לו תהילים קכ"א: "אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי". הוא נפתח במונולוג קצר של האבוב. המיתרים מצטרפים לאבוב ומשמשים לעיתים כרקע לאבוב, לעיתים באופן עצמאי, ולעיתים הם מנהלים דיאלוג עם האבוב.
הפרק השני מבוסס על תהילים ל"ג: "רננו צדיקים לה' לישרים נאוה תהילה". כאן, מקצבי ריקוד מתפתחים למן ההתחלה, למרות המשקל האסימטרי. וריאציות של משקל וקצה הינן מאפיין חשוב בפרק זה. החלק האיטי בפרק כתוב במבנה חוזר.
 

אריך ואלטר שטרנברג

נולד בברלין, גרמניה, ב-31 במאי 1891. לאחר שקיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת קִיל ולאחר פציעתו במלחמת העולם הראשונה, שב שטרנברג לברלין והחל להתמסר למוסיקה. בתקופה זו למד קומפוזיציה אצל הוגו לייכטנטריט ופסנתר אצל מר פרטוריוס. יצירותיו המוקדמות נוגנו בידי טובי התזמורות בברלין ושודרו ברדיו ברחבי גרמניה. שטרנברג התעניין מאוד במוסיקה יהודית, ועוד טרם עלייתו ארצה הלחין בסגנון המשלב טכניקה רב-קולית במסורת גרמנית עם ניגונים והבעה שמקורם במוסיקה יהודית עממית ובתפילות בית הכנסת האשכנזי. שטרנברג נמנה עם חלוצי העלייה ה"יֵקית". הוא ביקר בארץ ישראל (פלשתינה) לראשונה בשנת 1925, ולאחר מספר ביקורים נוספים קבע בשנת 1932 את מקום מושבו בתל-אביב. בשנותיו הראשונות בארץ ניסה לקשור בין המוסיקה המערבית-אירופית ובין המוסיקה המזרחית. הוא החל ללמד בקונסרבטוריון בתל-אביב, ובשיתוף פעולה הדוק עם ברוניסלב הוברמן, סייע בהקמת התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית). שטרנברג היה המלחין הישראלי הראשון שהתזמורת ניגנה את אחת מיצירותיו. בשנים 1954-1938 שטרנברג כיהן כנשיא הסניף הישראלי של החברה הבינלאומית למוסיקה עכשווית (ISCM). הוא זכה פעמיים בפרס אנגל (ב-1946 וב-1960), ובשנת 1971 זכה בתואר כבוד מנשיא הרפובליקה הפדרלית של מערב גרמניה דאז. שטרנברג כתב שפע של יצירות, ובהן: "שניים-עשר שבטי ישראל" לתזמורת סימפונית (1941); "יוסף ואחיו" לתזמורת כלי קשת (1942); "העורב" לבריטון ולתזמורת סימפונית, על פי שירו של אדגר אלן פו (1949); "עמי" לסופרן (או טנור) ולתזמורת, על פי שיריה של אלזה לסקר-שילר; סונטה לכינור ופסנתר; יצירות לפסנתר ויצירות קאמריות רבות, ובהן שתי רביעיות כלי קשת. עד יומו האחרון התמסר שטרנברג להלחנה. יצירתו האחרונה הייתה האופרה "פסיפיקה", אשר ביצוע הבכורה שלה נערך בארה"ב כשנה לאחר מותו, וזכתה לביקורות נלהבות. אריך ולטר שטרנברג נפטר ב-15 בדצמבר 1974 בתל-אביב, בגיל 83.

מיכאל מלצר - חלילית

נחשב לאבי הנגינה האמנותית בחלילית בישראל ולדמות-מפתח בביצוע המוסיקה העתיקה בארץ. כנגן וירטואוז בחליליות, חליל וחלילי-בארוק הקליט למעלה מ-90 תקליטים ותקליטורים.
הופיע כסולן עם כל התזמורות הישראליות ועם חלקן אף כמנצח. הופיע כסולן עם תזמורות בפילהרמוני בברלין, ובאולם אגודת המוסיקה של וינה. ניגן מוסיקה קאמרית עם פנחס צוקרמן, היינץ הוליגר, סרג'יו אזוליני ורבים אחרים. ביצע מאות ביצועי-בכורה ליצירות ישראליות שחלקן הוקדשו לו.
במשך 11 שנים כיהן כמנהל האמנותי של פסטיבל "קול המוסיקה בגליל העליון" בכפר-בלום, וכך הפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בישראל בתחום הנגינה הקאמרית.
פרופ' מלצר כיהן שש-עשרה שנה בתפקיד סגן-נשיא לעניינים אקדמיים באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. רבים מתלמידיו זכו לאורך השנים בתחרויות האקדמיה, וארבעה מהם זכו בפרס פרנסוא שפירא היוקרתי, הפרס שמיכאל זכה בו בתחרות הראשונה שהתקיימה ב- 1978.
 

מוקי זוהר - אבוב

נולד בשנת 1973 בתל אביב. הוא החל את לימודי האבוב אצל סמדר שזר. למד אצל עמנואל אבול ברוטרדם והשלים תואר ראשון בביצוע באקדמיה למוסיקה באמסטרדם אצל יאן ספרונק. מוקי המשיך את לימודיו לתואר שני במלגה מלאה באוניברסיטת מינסוטה עם בזיל ריב. הוא הופיע כסולן עם תזמורת אוניברסיטת מינסוטה, השתתף בפסטיבלים בישראל, אירופה וארה"ב, בהם פסטיבל טאנגלווד שם הופיע עם הסימפונית של בוסטון תחת שרביטו של סייג'י אוסאווה. מוקי הופיע כסולן עם הפילהרמונית הישראלית תחת שרביטו של זובין מהטה . השתתף בהרכבים קאמריים עם טריו "אראטו" והאנסמבל הישראלי החדש. מכהן כאבובן ראשי בקאמרטה הישראלית ירושלים משנת 2000 עימה הוא אף מופיע כסולן. הוא מנגן על אבוב אשר "קרן התרבות אמריקה ישראל" סייעה ברכישתו.
 

אבי אוסטרובסקי - מנצח

אבי אוסטרובסקי נולד בישראל. סיים את לימודיו באקדמיה ע"ש רובין בת"א, שם למד אצל מאסטרו גארי ברתיני  ופרופ' מרדכי סתר. עם זכייתו בתחרות למנצחים צעירים מטעם קרן תרבות אמריקה ישראל ללימודים בחו"ל, נסע אבי אוסטרובסקי לווינה ללמוד עם האנס סברובסקי באקדמיה למוסיקה של וינה וסיים את לימודיו שם בשנת 1968. כמו כן עבד עם מאסטרו פרנקו פרארה באיטליה. 
במאי 1968 זכה אבי אוסטרובסקי בפרס הראשון בתחרות בינלאומית למנצחים צעירים ע"ש ניקולאי מאלקו, שהתקיימה בקופנהגן. בעקבות זכייתו בתחרות זו קיבל הזמנות רבות לנצח על תזמורות שונות ברחבי העולם.
ב-1968 נתמנה אוסטרובסקי למנהלה המוסיקלי ומנצחה הקבוע של התזמורת הסימפונית חיפה, אותה ניהל עד 1973. בשנת 1970 ייסד את התזמורת הקאמרית הקיבוצית והיה מנהלה המוסיקלי עד 1974. בשנת 1973 ייסד את הסימפונייטה באר שבע ושימש כמנהלה המוסיקלי ומנצחה הקבוע עד 1978. בין השנים 1978 ו-1984 שימש אבי אוסטרובסקי מנצחה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית של אנטוורפן בבלגיה, ובין השנים 1989 עד 1993 היה מנהלה המוסיקלי ומנצחה של התזמורת הפילהרמונית של רדיו נורבגיה באוסלו. בעונת 1998/99 התבקש אבי אוסטרובסקי לחזור ולנהל את התזמורת הקאמרית הקיבוצית, אותה הקים לפני 30 שנה. הוא שימש בתפקידו זה עד שנת 2003. 
אבי אוסטרובסקי ניצח על תזמורות חשובות ומפורסמות כגון: הסימפונית של לונדון, הפילהרמונית של לונדון, הפילהרמונית של הבי.בי.סי, התזמורת המלכותית האנגלית, התזמורת הסימפונית של תיאטרון מרינסקי בסנט פטרסבורג, התזמורת הסימפונית של סנט פטרסבורג, הפילהרמונית של אמסטרדם, הפילהרמונית של רדיו בלגיה, הפילהרמונית של בריסל, התזמורת הלאומית של בלגיה, בית האופרה לה פניצ׳ה באיטליה, פילהרמוניה הונגריקה, התזמורת הסימפונית של רדיו קלן, הפילהרמונית של שטוטגארט, הפילהרמונית של שטוקהולם, הפילהרמונית של אוסלו, הפילהרמונית של זאגרב,  תזמורת בילקנט  בטורקיה, התזמורת הלאומית של איסטנבול בטורקיה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת סימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית של ראשון לציון, הקאמרטה ירושלים ועוד.     
אבי אוסטרובסקי הקליט מספר תקליטורים, ביניהם: "פולחן האביב" ו"פטרושקה" של סטרווינסקי, סימפוניות של מאהלר, סימפוניות של שוברט, "הסימפוניה  הפנטסטית" של ברליוז, סימפוניות של שוסטקוביץ' ועוד.  
 

הקאמרטה הישראלית ירושלים

תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים נוסדה בשנת 1984 ע"י אבנר בירון. תוך זמן קצר תפסה מקום חשוב במפה המוסיקלית הישראלית, הפכה לתזמורת הקאמרית המובילה בישראל, ונחשבת כיום לאחת מהתזמורות הקאמריות הטובות בעולם. עבודתו המקצועית הבלתי מתפשרת של אבנר בירון עם התזמורת, שילוב נגנים עולים עם מוסיקאים ישראליים, ובניית תכניות קונצרטים מקוריות וייחודיות, הביאה את הקאמרטה לאיכויות מיוחדות, המתבטאות ברמת ביצוע גבוהה ביותר והקפדה סגנונית.
התזמורת מקיימת סיורי קונצרטים באירופה, ארה"ב, אוסטרליה והמזרח הרחוק, מוזמנת להופיע באולמות הקונצרטים המרכזיים בניו יורק, לוס אנג'לס, בוסטון, ברלין, אמסטרדם, פרנקפורט, מינכן, פאריס, ציריך, וורשה, סידני, מלבורן, בייג'ין, בנגקוק וכן בפסטיבלים חשובים באירופה, ומהווה שגרירת תרבות המייצגת את ירושלים ואת מדינת ישראל. תקליטורים בנגינת הקאמרטה זכו בפרסים וביקורות נלהבות בארה"ב ובאירופה.
התזמורת תורמת תרומה מכרעת לעידוד היצירה המוסיקלית הישראלית המקורית ולשימורה. מאז הקמתה הזמין אבנר בירון עשרות רבות של יצירות ממלחינים ישראלים עבור הקאמרטה, אשר ביצעה והקליטה אותם בביצועי בכורה בארץ ובסיורי קונצרטים ברחבי העולם.