סוויטה גלילית

תאריך פרסום: 11/09/2019

 

 

 

 

 

 

יום ראשון, 6/10/2019,  ז' בתשרי תש"פ  20:30
אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב

 

עדן פרטוש: חזיונות לחליל, פסנתר ומיתרים
נעה הרן: אֵקוֹסיסטמה (בכורה)
אריה לבנון: שירי לורקה
          ששת המיתרים | בגן הפרי בלילה | לה לולה | מחול
מאיר מינדל: סוגיהרה
משה זורמן: סוויטה גלילית

 

תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית
מנצח - ברק טל
חליל - נעם בוכמן

פסנתר - אולג יקרביץ' 
שאקוהאצ'י - איתמר פוגל
כלי הקשה - מיכה ברעם

 

להזמנת כרטיסים בטלפון: 03-7511883 | במייל: israelmusicfest@gmail.com | 
להרשמה מיידית: https://forms.gle/SvzAiHGn4EgMoyzAA  

 

עדן פרטוש

עדן פרטוש נמנה על דור המייסדים של המוזיקה האמנותית בישראל. הוא נולד בבודפשט, שם למד כינור אצל הובאי והלחנה אצל זולטן קודאי. לפני עלייתו ארצה ב-1938, שימש ככנר ראשי במספר תזמורות עמן הופיע אף כסולן ברחבי אירופה. בשנים 1956-1938 היה הוויולן הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית והופיע עמה כסולן בישראל, אירופה וארה"ב, לצד הופעות ברסיטלים סולניים ועם מגוון אנסמבלים קאמריים.
ב-1951 נהיה למנהל האקדמיה למוסיקה בתל אביב, מינוי בו החזיק עד מותו; ב-1961 התמנה לפרופסור. בשנת 1954 זכה בפרס ישראל (הראשון שניתן בתחום המוסיקה) על הפואמה הסימפונית "עין גב". מכלול יצירותיו כולל מוזיקה קולית, מקהלתית, סולנית, קאמרית ותזמורתית. הוא הלחין קונצ'רטו לכינור בהזמנתו של יהודי מנוחין, "ערבסקה" לאבוב בהזמנתו של היינץ הוליגר, ומגוון יצירות עם תפקיד סולני לוויולה (ביניהן שני קונצ'רטי), שהמחישו את יכולותיו כנגן בכלי זה.

חזיונות

חזיונות נכתבה בשנת 1957 לחליל, תזמורת כלי קשת ופסנתר, בתקופת יצירתו השנייה של פרטוש. היצירה מבוססת על חומר מוסיקלי תימני מסורתי, אך חומר מוסיקלי זה אינו מצוטט ביצירה: פרטוש תופס את רוח הדברים במוטיבים של החומר ונותן להם ביטוי אישי משלו. תזמור היצירה - חליל, כלי קשת ופסנתר - הוא תזמור חסכוני שמאלץ את פרטוש להשתמש בחומר המוסיקלי באופן יצירתי ולתזמר את היצירה בצבעוניות.
היצירה מורכבת משלושה פרקים - איטי, מהיר, איטי - כאשר בפרק הראשון כלי הקשת הם הדומיננטיים ביותר, והם מאסיביים ובעלי צליל גדול ומאיים; בפרק השני, זועם ואנרגטי, מנגן האנסמבל כולו, כאשר החליל וכלי הקשת מחלקים בין עצמם את מרכז תשומת הלב עם פסאז׳ים מהירים ותזזיתיים. הפרק השלישי נפתח בצלילי כינור סולו המלווה על ידי הפסנתר, כאשר החליל ממשיך את הקו המלודי של הכינור, הפעם בליווי כל תזמורת כלי הקשת, שמנגנים על סיום חרישי בצירוף הפסנתר.
 

נעה הרן

זמרת, מלחינה ומובילת הרכבים קוליים. מנהלת אמנותית של Pikama (מונטריאול) - אנסמבל אקפלה החוקר אפשרויות של ביטוי ויצירה משותפת באמצעות הקול. חברת האנסמבל הקולי "אברא" - הרכב ראשון מסוגו בארץ, הפועל בטווח שבין עולם המוסיקה החדשה לבין עולם הפרפורמנס הבימתי. כסולנית, שרה במגוון סגנונות והקשרים ממוסיקה יהודית מסורתית דרך מוסיקה קלאסית ועד למוסיקה אמנותית עכשווית. בוגרת תואר שני בהלחנה מאוניברסיטת מקגיל, מונטריאול, ותואר ראשון בהלחנה מהפקולטה למוסיקה רב-תחומית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

אקוסיסטמה 

אקוסיסטמה עוסקת ברעיון של מערכת המבוססת על קשרי גומלין - כמו למשל במערכת אקולוגית בטבע, בחברה אנושית או בתזמורת. היא מבקשת להתבונן במערכת, במקומו של הפרט בתוכה ובאופן בו היא משתקפת בתודעתו.
החלק הראשון ביצירה מתאר מערכת מאוזנת ושוקקת חיים, בה כל פרט מוצא את מקומו. בחלק השני עולים סימני שאלה ורצונות המערערים את השלווה ומאיימים להפר את המאזן. החלק השלישי מתנער מן השאלות ונע בין שמחת חיים לחרדה - רצון לנוע קדימה תוך צמצום התודעה.
 

אריה לבנון

אריה לבנון נולד ב-1932 ברומניה. בגיל 11 התחיל לנגן בכינור ושנה לאחר מכן להלחין. בהיותו בן 15 התקבל לתזמורת הקאמרית המקומית ושנה מאוחר יותר מונה למנצח מקהלת בתי הספר התיכוניים בעירו.
עלה ארצה עם משפחתו ב-1951. בוגר אקדמיה למוסיקה בתל אביב בכיתת התיאוריתיקנים של א. א. בוסקוביץ. במהלך שירותו הצבאי שימש מדריך מוסיקלי בלהקת פיקוד המרכז. לאור העמקת הקשר עם מוסיקה קלה והעממית הפך למלחין ומעבד מבוקש.
בשנת 1960, זכה שירו "ערב בא" בפרס הראשון בפסטיבל הזמר הראשון ובאותה שנה קיבל מלגת השתלמות מטעם ממשלת איטליה. אריה לבנון כתב מוסיקה ללהקות צבאיות, להצגות תיאטרון, סרטים, תכניות טלוויזיה, עיבד והקליט עם זמרים, ניהל וניצח במחזות זמר: פיטר פן, אוליבר, שלמה המלך ושלמי הסנדלר וכנר על הגג. בתחום המוסיקה הקונצרטית חיבר יצירות קאמריות מקהלתיות ותזמורתיות. הוציא שלשה ספרים של עיבודים למקהלה.
בין 2000-1980 שימש מרצה במדרשה למורים למוסיקה במכללת לוינסקי.

ארבעה שירי לורקה

היצירה התפתחה מהלחנת השיר "ששת המיתרים" שהתפרסם בשם "הגיטרה" שהופיע  בספר "רומנסרו צועני" מאת פ. ג. לורקה בתרגומו של רפאל אליעז. השיר הוקלט על ידי הזמר לוליק וזכה להשמעות רבות.  לאור הצלחתו, הלחנתי עוד שלושה שירים נוספים המשלימים את המחזור באווירת ה"מלוס" הספרדי, בשנת 2000 תזמרתי את השירים לקול ותזמורת סימפונית וזה הוא ביצוע הבכורה.

          אריה לבנון

מאיר מינדל 

נולד בלבוב, ובשנת 1958 עלה ארצה. גדל, למד ובנה את ביתו בקבוץ נגבה. סיים את לימודיו באקדמיה ע"ש רובין בת"א והיה תלמידו של אבל ארליך בקומפוזיציה. עבודותיו – רבות, ואחדות- זכו בפרסים: "גרוטסקה " לפסנתר זכתה בפרס ממ"י, וב-1995 נכללה בספר הגינס הישראלי, כיצירה הקצרה ביותר בהיסטוריה (90 שניות!) שזכתה בפרס ממשלתי. שירו "אנה אתם כולכם?" ייצג את ישראל בפסטיבל הזמר היהודי העולמי (מונטריאל, 1983). השיר "בין ראש פינה לצפת" זכה לציון לשבח באותו פסטיבל עצמו. יצירתו "תמר" זיכתה אותו בפרס "מוסיכאן", והיצירה "עירי" לשתי מקהלות זיכתה אותו בפרס אקו"ם. יצירה המשותפת לו ולבתו (מיכל גרץ מינדל) "שקר לבן" למקהלת נוער זיכתה אותם בפרס "המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות". ב- 1995 זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיציה.
"בראשית" - תקליט מיצירותיו לחליליות יצא מטעם מל"י. ב-1990 יצא לאור תקליטור מיצירותיו- "תמר".

סוגיהרה

היצירה סוגיהרה חוברה ב-1995. זאת יצירה לשקוהאצ'י (חליל במבוק יפני), לכלי הקשה מן המזרח הרחוק ולתזמורת מערבי. סוגיהרה הינה מצבה מצלילים לדיפלומט יפני צ'יונה סוגיהרה, שפעל בניגוד להנחיות ה"גיימשו" - משרד החוץ היפני, שאסר עליו להנפיק ויזות ליהודים, שביקשו להינצל מקובנו, 1940.
נפעמתי מן האומץ של אדם שכלל לא היה קשור לעם היהודי, ורק העובדה שהמצפן שהנחה אותו היה המצפון שלו, החליט (עם אשתו יוקיקו) למלא כ-6000 ויזות ולהציל את היהודים. אלפי יהודים שצבאו על הקונסוליה היפנית לא זכו לקבל את הוויזה בשל הפלישה של רוסיה לליטא באמצע אוגוסט. בני המזל, שאבי שעמד בתור לא נמנה עמם, יצאו מליטא למוסקבה ומשם, ברכבת טראנס-סיבירית, בקור העז הגיעו לוולאדיווסטוק, ובזכות הוויזות עברו את הגבול ליפן.
שני סולנים בקדמת הבמה: נגן השקוהאצ'י איתמר פוגל - על ברכיו, ונגן כלי ההקשה מיכה ברעם - לידו. צליליהם המדיטטיביים קוראים תיגר על ה"סאונד" של התזמורת המערבית. התזמורת עושה כל אשר לאל ידה "לגבור על כלי הסולו ואף להשתיק אותם", אך אלה אינם מוותרים. היצירה מסתיימת בקולו של החליל, שמזכיר מאוד את השופר.

          מאיר מינדל

משה זורמן

מלחין, מנצח ופסנתרן. בוגר האקדמיה למוזיקה תל אביב במגמות פסנתר, טרומבון וקומפוזיציה. בעל תואר דוקטור למוסיקה מאוניברסיטת העיר ניו יורק. פרופסור במכללת לוינסקי לחינוך ומרצה בכיר באקדמיה למוזיקה ובחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ניהל את המדרשה  למוזיקה במכללת לוינסקי. חתן פרס קלאסילייק (2016), פרס ראש הממשלה למלחינים (2002), פרס הפסקול (2000) ופרס אקו"ם (1993).

סוויטה גלילית

נופי הגליל הם נקודת המוצא של יצירתי סוויטה גלילית. נופים אלה מוכרים לי הן ממבט על מרמת הגולן, מתקופות שרותי כחייל מילואים באזור, והן מנופי כפר בלום, שם נוגנו לראשונה קטעים מהיצירה בגרסה קאמרית.
ליצירה ארבע פרקים: "עלי גבעה": פרק המשלב את המלוס המקומי הערבי בצלילי האקורדיון והחליל עם צלילים ומקצבים מערביים. "חמסה"- פרק הבנוי כולו במשקל חמישה רבעים ומושפע גם הוא מתבניות קצביות מזרחיות. "שני אורות בליל"- נוקטורנו לילי המנסה לתאר את נוף הגליל בליל ירח (ומכיל מספר ציטוטים משירי הגליל של הזמר העברי הישן והטוב...) ולסיום "הורה"- ריקוד צברי סוחף המזכיר לנו את ימיה הגדולים של ההורה כריקוד הלאומי של ישראל.

          משה זורמן

נעם בוכמן - חליל 

מבכירי החלילנים בישראל. הופיע כסולן במספר רב של קונצרטים והקלטות בארץ ובמרכזי מוסיקה חשובים באירופה, באמריקה ובדרום אמריקה. הוא משתתף ומקליט בהרכבים קאמריים מגוונים ומוזמן לפסטיבלים בין-לאומיים. עד לאחרונה ניגן כחלילן הראשי בתזמורת הסימפונית ירושלים במשך למעלה מ-40 שנים. נעם בוכמן היה בין מייסדי אנסמבל המאה ה-21 ונמנה עם סולניו. הופיעו בביצועו עשרה תקליטורים בארץ ובחו"ל. תקליטורו האחרון – Flute Concerti from Jerusalem, ובו שני קונצ'רטי לחליל שכתבו עבורו שלמה גרוניך ועודד זהבי. לאחרונה זכה נעם ב"אלבום זהב" על התקליטור "מנגינת החליל– עיבודים קלאסיים לשירי הארץ".
נעם בוכמן מבצע רפרטואר מגוון של מוסיקת בארוק, מוסיקה קלאסית ומוסיקה בת-זמננו. הוא מקדיש חלק ניכר מפעילותו לביצוע ולקידום של יצירות ישראליות, ומלחינים מהשורה הראשונה הקדישו לו את יצירותיהם.   על תרומתו למוסיקה הישראלית זכה נעם בוכמן בפרס "מבצע מצטיין של יצירות ישראליות" מטעם המועצה לתרבות ואמנות ובפרס "עדן פרטוש" מטעם משרד התרבות.
בד בבד עם פעילותו האמנותית מלמד נעם בוכמן חליל באקדמיה למוסיקה בירושלים ומעביר כיתות אמן בארץ ובחו"ל. www.noambuchman.com

אולג יקרביץ' – פסנתר 

תלמידם של אירנה פולישוק במינסק, מרים גורבונוס בקונסרבטוריון דוניה ויצמן בחיפה, בנימין אורן באקדמיה למוסיקה בירושלים, עמנואל קרסובסקי בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה בת"א ומטי רקאליו בהאנובר.
שירת בצה"ל במעמד מוסיקאי מצטיין, זכה בקביעות במלגות קרן תרבות אמריקה ישראל, השתתף בתחרויות האביב ובכיתות אמן עם אמנים ידועי שם כגון מארי פרחיה, סטיבן בישופ קובצ'ביץ', פטר פרנקל, פנינה זלצמן, רביעיית אלבן ברג וכו'.
זכה בפרסים ראשונים בתחרות ע"ש חת, תחרות הפסנתרנים ותחרות מוסיקה קאמרית של האקדמיה בירושלים, מקום שלישי בתחרות מוסיקה ישראלית בביצוע הבכורה של הסונטה לסקסופון ופסנתר מאת מנחם צור, במקום ראשון בתחרות מוסיקה קאמרית של בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה בביצוע הסונטה לשני פסנתרים וכלי הקשה של ברטוק, ובפרס השני בתחרות ע"ש יולנדה כץ בתל אביב.
הופיע כסולן וכנגן מוסיקה קאמרית בישראל, אירופה, ארה"ב והמזרח הרחוק. נגינתו שודרה פעמים רבות בשידור חי בקול המוסיקה והוקלטה לטלוויזיה.
כמו כן, מכהן כפסנתרן הבית קורפטיטור ומעבד של מקהלות מורן.

עופר כלף - זמר

זמר ומלחין, יצירותיו מבוצעות בפסטיבלים שונים ובניהם פסטיבל המשוררים מטולה. יצר והלחין את המופע "שירת הלב" עבור פסטיבל העוד הבין-לאומי ירושלים. תרגם את מחזור השירים "אהבת המשורר" לעברית, וביצע את המחזור המתורגם בעיבוד לתזמורת של מיכאל וולפה עם התזמורת הקאמרית רמת גן בניצוחו של אביב רון. ביצע יצירות קונצרטנטיות בנות זמננו אשר נכתבו עבורו – האורטוריה "אהבת שמשון" מאת מיכאל וולפה, "שערי ירושלים" מאת בעז בן-משה. הופיע והקליט עם אורי לשמן, עוזי חיטמן, תלמה אליגון, נחום היימן, לאה שבת ועוד. ביצע עם התזמורת הסימפונית ירושלים, אנסמבל מוסיקה נובה, אנסמבל קפריזמה, אנסמבל מיתר, סימפונט רעננה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, התזמורת האנדלוסית אשדוד, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ועוד.
השתתף בהקלטות של שירי לאדינו, עבד עם הכוראוגרפית שרה לוי-תנאי בלהקת המחול "ענבל" והכוראוגרפית אנה סוקולוב, עם הכוראוגרף אמיר קולבן, מתארח במופעים של הרכבים אתניים והרכבי רוק שונים.
מרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בה הקים ויסד את המחלקה הווֹקאלית הרב-תחומית, ומורה בסטודיו למשחק ניסן נתיב. בעל תואר שני בביצוע רב-תחומי, ותואר ראשון בשירה קלאסית מערבית. 
פעיל בעמותת "רואים רחוק" מבית שידורי קשת, עמותה הפועלת למען נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

מיכה ברעם - כלי הקשה

נולד בציריך, שווייץ. עלה ארצה ב-1962 ובנה את ביתו בקיבוץ דברת. את הקריירה המקצועית כנגן כלי הקשה החל ב"תזמורת צה"ל", ומאז משכלל את יכולתו כמבצע וכמורה. ב-1977 הקים את "ברית הג'אז "הקיבוצית ולאחר פירוק הלהקה (1979) התמחה בכלי הקשה מן המזרח הרחוק. מופיע כסולן וכחבר בהרכבים של כלי הקשה ומחול בארץ ומחוצה לה.

ברק טל – מנצח

המייסד והמנהל המוסיקלי של אנסמבל סולני תל אביב משנת 2001, במסגרת תפקיד זה שיתף פעולה עם גדולי הסולנים הבינלאומיים, בהם הכנרים מקסים ונגרוב ואידה הנדל, הצ'לנים מישה מאיסקי ונטליה גוטמן, הוויולנית טבאה צימרמן, זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול, ועוד. כמנצח אורח הופיע עם מרבית התזמורות בארץ, לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וכן עם תזמורות בגרמניה, אוסטריה, רוסיה, צ'כיה, רומניה, הונגריה, סלובקיה, סין, דרום קוריאה ועוד.
הופיע על במות חשובות בעולם, בהן אולם הקרנגי בניו-יורק, תאטרו קולון בבואנוס איירס, אולם הקונסרבטוריון ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה, אולם סאו פאולו בברזיל, אולם הפילהרמונית בסנט פטרסבורג, ה"קונצרטהאוס" בוינה, והאמפיתאטרון "מרגיטזיגט" בבודפשט, וכן בפסטיבלים בינלאומיים מרכזיים בשוייץ, באוסטריה, בפולין, ביוון וברוסיה.
זכה במספר פרסים ומענקים, בהם הפרס ע"ש עדן פרטוש מטעם משרד התרבות, מענק למנצח צעיר מטעם מועצת הפיס לתרבות ואמנות, פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל-אביב ופרס לנדאו לאמנויות הבמה.
החל משנה זו משמש כחבר בסגל ההוראה בבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב.
השתלם בחו"ל אצל המנצחים קורט מזור, נמה יארווי, יורמה פאנולה, ולדימיר פונקין וז'ולט נאג'. בארץ למד ניצוח באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים, ובבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, אצל ד"ר יבגני צירלין ופרופ' מנדי רודן ז"ל.

תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית 

נוסדה בשנת 1970 ומאז קנתה לה מקום של כבוד בשורה הראשונה בין התזמורות בארץ. מבצעת למעלה מ-120 קונצרטים בשנה והינה היחידה שמרבית פעילותה מתרכזת באזורי הפריפריה המרוחקים ממרכזי התרבות בישראל. מאסטרו כריסטיאן לינדברג, מנהלה המוסיקלי של התזמורת נבחר כגדול נגני כלי הנשיפה ממתכת בעולם, כשבאמתחתו 300 ביצועי בכורה ליצירות לטרומבון, עשרות הקלטות ותחרות בינלאומית לטרומבון סולו שהוקמה על שמו. בין התזמורות עליהן הוא מנצח נמנות התזמורת הסימפונית היפנית יומיורי, הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, הפילהרמונית המלכותית הפלמית והפילהרמונית המלכותית שטוקהולם. שמואל אלבז, המנהל האמנותי-עמית, הינו בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים והאקדמיה למוסיקה באמסטרדם, השתלם אצל המנצחים מנדי רודן סטנלי ספרבר, פטר אטווש, דויד פורסליין ואחרים, והופיע כסולן מנדולינה עם התזמורות החשובות בארץ, ביניהן: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הקאמרית תל אביב, הסימפונית ירושלים רשות השידור ועוד. בעבר שימשו כמנהליה המוסיקליים מנצחים נוספים ביניהם אבי אוסטרובסקי, נעם שריף, ליאור שמבדל, דורון סלומון, ירון גוטפריד ושלו עד-אל.