אגנוס דאי

תאריך פרסום: 11/09/2019

יום ראשון, 6/10/2019, ז' בתשרי תש"פ 13:30
אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב

 

דקלה בניאל: אגנוס דאי
          פרשת וירא (עקדת יצחק) | סורה אל ספאט (עקדת ישמעאל) |
          אגנוס דאי (כבשת האל) |
רוחות מלחמה | קינה (למנט)
יוהאן סבסטיאן באך: מתוך אמנות הפוגה (עיבוד: זאב שטיינברג)
'שדות שבעמק' ו'באר בשדה' בעיבוד שרה שהם

 

הרביעייה הישראלית העכשווית
          הדס פבריקנט כינור | טלי גולדנברג – כינור | גליה חי – ויולה | הילה אפשטיין – צ'לו

 

להזמנת כרטיסים בטלפון: 03-7511883 | במייל: israelmusicfest@gmail.com | 
להרשמה מיידית: https://forms.gle/SvzAiHGn4EgMoyzAA  

דקלה בניאל

יצירותיה של דקלה בניאל מבוצעות תדיר ע"י הרכבים קאמריים מובילים, אנסמבלים, תזמורות ומקהלות. בניאל מוזמנת ליצור מופעים בינתחומיים למבוגרים המשלבים מוסיקה עם אמנויות במה, וכן מופעים לילדים בביצוע ההרכבים המובילים בארץ. בשנים 2010-2002 הייתה מנהלת הרביעייה העכשווית, עמה זכתה בפרסים בארץ ובעולם. משנת 2013 היא מנצחת על מקהלת שבא מיסודו של שלמה גרוניך ומופיעה עמה על בימות הקונצרטים המכובדות בארץ. בין יצירותיה: "לנעמי" שבוצעה ע"י הקאמרטה הישראלית ירושלים, "מלכת הלילה" – אופרה לילדים בשילוב וידאו-ארט, "רכבות אביב", "והילד הזה הוא אני" עם הסופר יהודה אטלס ומקהלת מורן, "שעת הצועניות" – קונצרט בשילוב מחול בביצוע טריו אפסיונטה, ועוד. במקביל לפעילותה האמנותית פועלת בניאל זה שנים רבות בפיתוח יצירתיות והעצמה של ילדים ומבוגרים מהספקטרום האוטיסטי ורגישות הנפש.
בין מוריה נמנים אריק שפירא, ארי בן-שבתאי ומנדי רודן. 

אגנוס דאי 

מוטיב קורבן האדם עובר בין פרקי היצירה. מעשה הקורבן מופיע בשלוש הדתות כמעט בדרך זהה, דרך אייל או שה, כצאן לטבח. מנהג פגאני זה של הקרבת הילד נתפס כאידאל תרבותי בינלאומי מימי קדם ועד ימינו. מבחינה מוסיקלית ביצירה יש שימוש במוטיבים עתיקים הלקוחים מטעמי המקרא, ציטוטים מתפילת הקוראן, מתפילות נוצריות עתיקות ונשים מקוננות. מנגינות עתיקות אלו מותכות אל תוך מצלולים הרמוניים חדשים שמבטאים את האימה בכוונה לנתץ את "ההירואיות" המדומה.

שרה שהם

נולדה בתל אביב. למדה פסנתר אצל ורדה נשרי ואמה גורוכוב באקדמיה למוסיקה בתל אביב, תזמור אצל פרופ' נעם שריף וקומפוזיציה אצל פרופ' יצחק סדאי. השתלמה במוסיקה מקהלתית בחו"ל. עבדה ברדיו ובטלוויזיה הלימודית והכללית כפסנתרנית, מעבדת, מנצחת, מלחינה ומפיקה. ניצחה על מקהלות רבות והלחינה בעבורן. זכתה בפרסי רוהמ"מ 2002, 2014, בפרס אקו"ם על מפעל חיים 2013 ובמענקי יצירה ופרסים רבים בארץ ובחו"ל.
יצירותיה מושמעות ומנוגנות ברחבי העולם וזוכות לתהודה רבה. בין היתר הלחינה ויצרה עיבודים אמנותיים לפיוטי מורשת עתיקים. בהשראת שירי עם ממקורות אתניים שונים ושירי עם ישראליים מימי טרום המדינה ולאחר הקמתה, יצרה פרפראזות קוליות וכליות- תמהיל של מזרח ומערב, ישן וחדש. יצירותיה מהוות תיעוד מוסיקלי של חוויית החיים בארץ.

על 'שדות שבעמק' ו'באר בשדה'

עיבודים אלה הם פרפראזות* לשירים שהולחנו לפני קום המדינה, בימי 'חומה ומגדל', הידועה אף בשם "תקופת המאורעות" שנמשכה מ-1936 – 1939 ובה הקימו בחטף יישובים תוך סיכון קיומי. השירים שנכתבו בתקופה זו משייכים אותנו בתחושת זהות ראשונית אל ארץ-ישראל. הם ה-DNA שלנו. בפרפראזה על 'שדות שבעמק' בקשתי לבטא שילוב של ארציות ונשמה יתרה, כדימוי לעבודת החלוצים שלא ויתרו על תשוקה וחלום, בעודם מכים שורש. הרב קוק ייחס לדבקותם בעבודת האדמה משמעות של תפילה. )עבודת האדמה כתחליף לתפילה בבית הכנסת( ב"שדות שבעמק" משולב צליל של כינור ערבי. ב"באר בשדה" יש השפעות של מוסיקת רוק.
*פרפראזה היא עיבוד של שיר שהתפתח עד שהפך ליצירה בפני עצמה.

הרביעייה הישראלית העכשווית 

הרביעייה הוקמה בשנת 2001, והינה מהבולטות בארץ בביצוע מוסיקה ישראלית, מוסיקה בת זמננו ויצירה בין-תחומית. הופעותיה ושיתופי הפעולה שלה עם אמנים רבים מתחומים חוץ-מוסיקליים כבמאי תיאטרון, כוריאוגרפים, רקדנים, ציירים ואמני וידאו הניבו יצירות ייחודיות בארץ וזכו לביקורות חסרות תקדים.
זוכת פרסים ומלגות רבות בארץ ובעולם כמו Grand Prix בתחרות למוסיקה בת זמננו שהתקיימה בפולין, ופרס שרת החינוך והתרבות ע"ש עדן פרטוש.
הרביעייה מופיעה בקונצרטים ובסדרות וניגנה באולמות החשובים בעולם, בהם תיאטרון רוז במרכז לינקולן בניו יורק, אוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, אולם הפילהרמונית של קרקוב, בבית האופרה של שטוטגרט, באולם הקונצרטים באמסטרדם (Concertgebouw) והמוזיאון היהודי בניו יורק, וכן בפסטיבלים שונים כפסטיבל לאמנויות בסינגפור, פסטיבל ישראל, פסטיבלי הביאנאלה במוזיאון תל אביב, הפסטיבל היהודי בסן דייגו, פסטיבלי קול המוסיקה בכפר בלום, פסטיבל 'חוצפה' בוונקובר קנדה ועוד.