דיאלוגים ליליים

תאריך פרסום: 11/09/2019

 

 

 

 

 

 

יום ראשון, 6/10/2019, ז' בתשרי תש"פ 11:30
אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב

 

עמוס אלקנה: שיר לחליל סולו
ינעם ליף: חמש בגטלות
          Breathless, agitated | Extremely slow, timeless | Secco, delicato | Calmo | Intense
עדן פרטוש: קונצ'רטינו
איילה אשרוב: 'דיאלוגים ליליים' סוויטה לחליל ופסנתר (בכורה)

 

חליל - עדית שמר
פסנתר - רות צרי

 

להזמנת כרטיסים בטלפון: 03-7511883 | במייל: israelmusicfest@gmail.com | 
להרשמה מיידית: https://forms.gle/SvzAiHGn4EgMoyzAA  

 

עמוס אלקנה 

מלחין, מוסיקאי אלקטרוני ונגן גיטרה. זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיציה, פרס אקו"ם ופרס רוזנבלום לאמן המצטיין. יצירותיו מבוצעות ברחבי העולם ע"י תזמורות והרכבים רבים כגון התזמורת הסימפונית של ברלין, הפילהרמונית של ורשה ועוד. מופיע כנגן גיטרה ומוסיקה אלקטרונית בהרכבים שונים ובעיקר באלתור חופשי. למד בברקלי ובניו-אינגלנד קונסרבטורי בבוסטון ובעל תואר שני במוסיקה מבארד קולג׳ שבניו-יורק.

שיר

יצירה קצרה זו כתובה לחליל סולו. היא נכתבה בפאריס בשנת 1991 אך בוצעה לראשונה 6 שנים מאוחר יותר ע"י החלילן יוסי ארנהיים בקונצרט שנערך במרכז למוסיקה משכנות שאננים בירושלים.
ביצירה זו נעשה שימוש נרחב בטכניקות מודרניות להפקת צלילים מהחליל. הפקת הצלילים הללו דורשת מהנגן לנגן בחליל באופן לא שיגרתי.
שם היצירה הוא דו-משמעי, הוא גם בלשון ציווי והוא גם מעיד על מבנה היצירה, כמו שיר פופולרי - בית, פזמון, בית, פזמון... אולם בגלל החומר המלודי והקצבי המורכב, מבנה זה אינו מתגלה בקלות.
 

ינעם ליף  

חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים בשנים 1993 ו-2006. על מכלול יצירתו זכה ב-2010 בפרס אקו"ם למפעל חיים במוסיקה קונצרטית. יצירותיו בוצעו ע"י כל התזמורות החשובות בארץ ובפסטיבלים ברחבי העולם. יצירותיו הוקלטו ושודרו ע"י תחנות רדיו ברחבי העולם ויצאו לאור בתקליטורים בחברות שונות. בעשור האחרון הוא מתמקד בכתיבת יצירות קאמריות ולאנסמבלים קאמריים. הוא פרופסור לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים  ומ-2012 מכהן כנשיא האקדמיה. 

חמש בגטלות 

״כאשר קיבלתי את ההזמנה מאביגיל ודוד דולן, היה ברור לי שתהיה זו יצירה המורכבת ממספר מיניאטורות. שתי סיבות תרמו להחלטה זאת: לאחר עשור של כתיבה אינטנסיבית לתזמורת, ייחלתי לחזור למוסיקה קאמרית ולצורות קטנות. כמו כן רציתי להתייחס למנעד ההבעתי והטמפרמנט של דואו דולן. תמיד נמשכתי לצורת המיניאטורות, וכתיבתן היתה מלווה בסיפוק רב. עניין אותי לראות כיצד השלם נוצר משילובם של מספר רגעים עצמאיים, להחליט על סדר הופעתם לאחר שנכתבו בנפרד, כמו פתירתו של פאזל במסגרת הזמן החולף, לתור אחר רעיונות מדויקים, חומרים וצבעים מנוגדים, ולנסות ולבטא את התמצית של כל תהליך. ואכן, כל בגטלה מביאה לידי ביטוי תהליך כלשהו, וכאשר זה מסתיים, או מכלה את עצמו, מגיעה הבגטלה אל סיומה".

          ינעם ליף

עדן פרטוש 

פרטוש נולד בבודפשט (בהונגריה שהייתה חלק מן הקיסרות האוסטרו-הונגרית), ולמד (יחד עם חבריו לכיתה אנטל דוראטי ומתיאש שייבר באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, נגינה בכינור אצל ינה הובאי והלחנה אצל זולטן קודאי. לאחר סיום לימודיו, התקבל ככנר ראשי בתזמורת לוצרן ולאחר מכן בתזמורות נוספות ובהן תזמורת ברלין. בשנת 1934, עם עליית היטלר לשלטון, חזר פרטוש לעיר הולדתו, בה הוא שימש כנר ראשי בתזמורת הסימפונית. בשנת 1936 ייסד ברוניסלב הוברמן את התזמורת הארצישראלית, אליה גויסו נגנים יהודיים שגורשו מתזמורות אירופה. הוברמן ביקש לגייס גם את פרטוש, אולם הצטרפותו של פרטוש לתזמורת נדחתה בשל חוזה שהיה לו עם ממשלת ברית המועצות, בעקבותיו הגיע לעיר באקו, בה לימד כינור וקומפוזיציה בקונסרבטוריון. בשנת 1937 עזב את ברית המועצות (לאחר שבתקופת "משפטי מוסקבה" סירב להצטרף למפלגה הקומוניסטית) וחזר לבודפשט, שם הוא שימש כנר ראשי בתזמורת וכן ערך מסעות קונצרטים בארצות אירופה. באותו זמן הזמין ברוניסלב הוברמן את פרטוש לפגישה בפירנצה, שם הציע לו להיות נגן ויולה ראשי בתזמורת הארצישראלית. למרות הצעות מפתות מדרום אמריקה (פרו) בחר פרטוש בארץ ישראל, ובשנת 1938 עלה לארץ. בין השנים 1938 ל-1956 היה נגן ראשי בקבוצת הוויולות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וכן סולן בהופעות רבות בישראל ובעולם. בשנת 1946 הקים פרטוש ביחד עם לסלו וינצה את האקדמיה הישראלית למוזיקה בתל אביב. פרטוש הוביל את הקמת בית הספר תלמה ילין בשנת 1959. בשנת 1951 התמנה פרטוש למנהל האקדמיה למוזיקה, תפקיד בו החזיק עד מותו (אם כי בחמש השנים האחרונות לחייו נבצר ממנו בשל מצב בריאותו לקחת חלק פעיל בניהול, אותו מילא בפועל סגנו ומנהל האקדמיה אחריו, אריה ורדי).
נמנה עם המלחינים הישראלים החשובים; זכה בפרס אנגל בשנת 1948‏ ושוב בשנת 1950-51, ובשנת 1954 היה לחתן הראשון של פרס ישראל למוזיקה. עם תלמידיו של פרטוש נמנים גם דבורה ברטונוב, מנחם ברויאר, אילן גרוניך, רבקה גולני, יהושע לקנר ונעה בלאס.  

קונצ'רטינו

הקונצ׳רטינו לחליל ופסנתר נכתב בשנת 1970, והוא כתוב בטכניקה סריאלית, לפיה על צלילי היצירה להופיע בסדר קבוע ולא משתנה. פרטוש אינו משתמש בשיטה זו באופן נוקשה, אלא משתמש ביסודות שלה כתשתית מלודית ליצירה. כמו כן, היצירה כוללת שימוש נרחב בטכניקות מיוחדות, כמו הקשה על שסתומי החליל ללא נשיפה ונגינת רבעי טונים. בחלקים רבים ביצירה פרטוש נותן חופש נרחב לנגנים, בעיקר באספקטים הריתמיים (על הנגנים לבחור באיזה ערכים ריתמיים הם ישתמשו).

איילה אשרוב

ילידת תל אביב, מלחינה, כותבת שירים, וזמרת. היא שירתה בלהקת הנחל. עבדה בערוץ הראשון. שיחקה בתיאטרון ובקולנוע. בשנת 1994 הוקלט שירה לאורך הים (מילים ולחן) על ידי הזמרת עופרה חזה. למדה בארץ (רימון) ובארה"ב (מכללת ברקלי, בוסטון, BA בהצטיינות, אוני' צפון קרוליינה MFA.)
היא הקליטה אלבומי סולו, הופיעה בפסטיבלים בארה"ב, כתבה מוזיקה להרכבים קאמריים רבים, מוסיקה סימפונית, מוזיקה לטלוויזיה, לתיאטרון ולמחול. זכתה בפרסים ויזמה את הפרויקט האינטראקטיבי Music Tells The Story™', לקירוב ילדים למוזיקה תוכניתית וקאמרית. ב – 2018 שבה עם משפחתה לארץ והיא ממשיכה בפעילות מוזיקלית ענפה: העלתה את המופע המקורי "להכות בפסנתר" עם גלעד אפרת ובעז בן-משה, הלחינה מוזיקה לתיאטרון אלמינא. לאנסמבל טרמולו, יצירתה "עונות" בוצעה מספר פעמים ע"י טריו נגה, ותכניתה לפיתוח יצירתיות לילדים אומצה ע"י קרן קרב בשנת 2019. זכתה בקרן לעידוד היצירה ע"י אקו"ם להקלטות שירים מקוריים. 

דיאלוגים ליליים

"במהותם, דיאלוגים ליליים מפוזרים ומתפזרים. השעה מאוחרת ונדמה שיש יותר חופש מחשבה. המפגש עם החלילנית עדית שמר החל באיזה לילה שהיא שמעה יצירה לחליל סולו שכתבתי, 'קול יחידי', הנפתחת בקולו החופשי של החליל. הדיאלוג בינינו התארך ועדית הציעה שאוסיף לקול היחידי עוד כלי. הוספתי לקול המשייט בחופשיות את הפסנתר, המנסה לחקות את החופש והקלילות של החליל וכאילו רודף אחריו אך תמיד חוזר לתת את המשקל והקצב.
"בפרק השני הפסנתר הוא המדבר הראשי הנותן את הטון והאווירה, והחליל נדמה שמנחם אותו במנגינה המורכבת מצלילים ארוכים, כאילו יותר לוקח אחריות ופחות חופשי לעשות כרצונו, לעומת החופש והקלילות שהיה לו בפרק הקודם. הפרק הוא מחווה לפרק השני הנוגע ללב בסונטה לחליל ופסנתר מאת פולנק.

"הפרק השלישי הוא מעין סקרצו מחויך ומלא מרץ ושובב, הנפתח כמו בניסיון לריקוד של הפסנתר הכבד והמגושם, החליל מנסה להצטרף בקפיצות איטיות עד שהפסנתר סוחף אותו לריקוד. בפרק הזה השפה הטונלית יותר משועשעת ופחות ברורה. מצד שני, הקצב ברור וסוחף לדיאלוג שובב עד ששני הצדדים מחליטים שהגיע הזמן ללכת לישון... לא לפני שיצחקו מעוד איזה סיפור טוב אחד ללילה...". 

          איילה אשרוב 

עדית שמר - חליל 

עוסקת בנגינה בחלילים שונים, החל מחלילים מוקדמים מתקופת הבארוק, חליל קלאסי ורומנטי ועד לחליל המודרני. חלק חשוב מפעילותה המוזיקלית מוקדש לנגינת מוזיקה עכשווית לחליל. היא ביצעה והקליטה יצירות רבות שנכתבו במיוחד עבורה. היא החלילנית הראשונה של "תזמורת הבארוק ירושלים".
עדית מופיעה רבות בישראל, אירופה ואמריקה, כסולנית ובהרכבים קאמריים. כמורה מוערכת היא מלמדת נגינה בחליל בארוק ובחליל מודרני. לאחרונה הקליטה באמריקה, יחדיו עם הפסנתרנית מגי קול, דיסק מיצירותיו של פיליפ גובר. דיסק נוסף עם יצירות לחליל סולו מתקופות שונות ובחלילים שונים עומד לצאת לאור בקרוב. בשנים האחרונות, בנוסף לעשייתה המוסיקלית כמורה וכמבצעת, היא עוסקת גם בכתיבת פרוזה ופרסמה שני ספרים. היא מחלקת את זמנה בין שני תחומים אלה המשלימים עבורה מעגל של יצירה. 

רות צרי – פסנתר 

נולדה בישראל למשפחת מוסיקלית והחלה את לימודי הפסנתר בגיל 6. סיימה בהצטיינות את התואר ראשון והשני באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בת"א אצל אריה ורדי, ולאחר מכן השתלמה בארה"ב ב-Manhattan School of Music.
צרי מופיעה בפסטיבלים רבים בניהם פסטיבל אבו גוש, כפר בלום ופסטיבל ישראל. היא השתתפה בתוכניות טלוויזיה ורדיו רבות בארץ ובחו"ל. הופיעה עם מרבית התזמורות בארץ, הקליטה דיסק מסחרי מצליח של קרנבל החיות כסולנית יחד עם יפים ברונפמן ותזמורת רשות השידור תחת שרביטו של מנדי רודן.
רות מופיעה במסגרת קבוצות מוזיקה קאמרית שונות עם מיטב המוסיקאים בארץ מקדישה חלק גדול מהקונצרטים למוסיקה  ישראלית ומוסיקה בת זמננו ומקליטה יצירות בנות זמננו. רות זכתה בפרס ביצוע מוסיקה ישראלית מטעם רשות השידור ואיגוד הקומפוזיטורים.
חלק ניכר מזמנה רות צרי מקדישה להוראה, היא מוזמנת לתת כיתות אמן וסדנאות לפסנתר כמו גם לשבת בוועדות שיפוט שונות וכן משמשת כחברת סגל בפקולטה למוסיקה במכללת לוינסקי לחינוך.