ערב בכורות

תאריך פרסום: 11/09/2019

יום רביעי, 2/10/2019, ג' בתשרי תש"פ 20:30
אולם, אלמא מרכז לאמנויות, זכרון יעקב

 

נעמה זפרן אויירParida nueva
מיה ברנר: 'מה שרואים מכאן, רואים מכאן'
ארי בן-שבתאי: מוסיקה קונצ'רטנטה לתזמורת עם כינור אובליגאטו
שרה שהם: 'תהודות זהות'

התזמורת הקאמרית הישראלית
מנצח -יובל צורן
כינור - ליחי בן-דיין

 

להזמנת כרטיסים בטלפון: 03-7511883 | במייל: israelmusicfest@gmail.com | 
להרשמה מיידית: https://forms.gle/SvzAiHGn4EgMoyzAA  


נעמה זפרן אוייר

מלחינה, מעבדת, מוסיקאית רב-תחומית ומחנכת. יצירותיה משתרעות על פני קשת רחבה - מיצירות קאמריות ויצירות לתזמורת ועד לווידאו-ארט, תיאטרון וקולנוע. כתבה יצירות בהזמנת תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, פסטיבל צלילים במדבר, פרויקט "קון מוטו", פרויקט "שני שושנים" בשיתוף עם הספרייה הלאומית , פסטיבל אור ירושלים 2017, ופרויקט "קולות שבלב" בשיתוף עם מקהלת ניצן.
בעלת תואר שני במחלקה לקומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ותואר ראשון במחלקה ליצירה רב-תחומית שם. במוריה היו מנחם ויזנברג וינעם ליף.
ביצירותיה: "שלושה שירים קצרים" למקהלה ופסנתר (2018), "שמש בגבעון דום" לתזמורת סימפונית (2018), "אוקטט" לרביעיית כלי קשת, שלישיית כלי נשיפה של עץ ומרימבה (2017), "עורי ציון" למקהלה מעורבת (2017), שלישיית כלי קשת (2016), "שיר עיר" למקהלה מעורבת על פי טקסט משירים גנוזים מאת לאה גולדברג (2015) ו"השעון" לפסנתר (2014).

Parida nueva

"Parida nueva - כך נהוג לקרוא ליולדת שזה עתה ילדה. משמעותה בלאדינו 'לידה חדשה', אך ניתן לפרש זאת גם כ'יצירה חדשה'. ההשראה לשם היצירה לקוחה מתוך ספר מיוחד ובו אוסף שירי עם של היהודים הספרדים במרוקו. בין השירים השונים נמצא שיר המספר על מעיין פלא של מים קרים וזכים, שכל אישה שתשתה ממימיו תהרה או תלד באותה שנה. 
ליצירה התזמורתית שלושה פרקים. הפרק השלישי, שנכתב ראשון מבחינה כרונולוגית, ליווה אותי בלב מסע ההיריון והלידה. השיר היווה עבורי השראה מיוחדת בתור אם טרייה. שיר נוסף שהיווה השראה לפרק הראשון עוסק דווקא בחתן המשווה את כלתו לורד פורח. בפרק זה כל תת-חלוקה מקבלת תזמור שונה וצבעוני כריקוד חיזור".



מיה ברנר

ילידת 1995. מיה החלה את דרכה המוסיקלית במרכז המוסיקה ברעננה, שם למדה גיטרה קלאסית בכיתתה של אורלי לבן. בוגרת מגמת המוסיקה בתיכון "מטרו-ווסט" רעננה, שם החלה את דרכה כמלחינה ומעבדת, בהדרכתו של מיכאל שנהב. את לימודי הקומפוזיציה המשיכה אצל עודד זהבי ויוסף ברדנשווילי. מיצירותיהומהעיבודים שערכה ניגנו התזמורת הקאמרית כפר סבא, תזמורת ביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה והרכבים קאמריים. כמו כן, יצירותיה נוגנו והושמעו בתחרות ע"ש פאול בן חיים. ביצירותיה: רביעיות כלי קשת, שירים לקול ולפסנתר, מחזור שירים לקול ולגיטרה, פרלודים לתזמורת קאמרית ועוד. זכתה במלגה מטעם ביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה והקרן ע"ש אביבה אור-שלום. 
כיום, מיה היא סטודנטית במגמת ניצוח תזמורת בביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת ת"א בכיתתו של אי-אן שו. היא מנצחת בקביעות על הרכבים קאמריים ועל התזמורת הסימפונית בביה"ס, ומובילה תזמורת חובבים הפועלת בתל אביב.

מה שרואים מכאן, רואים מכאן

"אִידֵאָלִיזַצְיָה; הנטייה לראות את הטוב והצורך ליצור את המושלם, תוך התעלמות מהמציאות. רעיון שהולך ותופח בראשו של אדם, מייפה ומשלים את המציאות מחד גיסא, מכסה ומעלים אותה מאידך גיסא. רגעי האשליה, הניתוק, ההתפכחות והיחסים ביניהם- הם הנושא של יצירה זו.
"כאשר ניגשתי להלחין את היצירה, העסיקה אותי במיוחד הטרנספורמציה שעובר מושא האידאליזציה. 
לאורך היצירה אפשר לזהות מוטיבים המקושרים עם המושא, עליהם יחולו שינויים הבאים לידי ביטוי ברגיסטרציה, בהרמוניה, בצבעים התזמורתיים השונים ובטכניקת הנגינה בכלים. 
"תהליך ההלחנה היה מאתגר ומעשיר, מכיוון שהיה עליי לקחת רעיון מוסיקלי ולמצות אותו על הספקטרום של תהליך האידאליזציה; להפגיש אותו עם כל אחד משלבי התהליך ולייצר אותו כל פעם מזווית אחרת".


ארי בן-שבתאי

את המוסיקה של בן-שבתאי ניתן להגדיר כפוסט-מודרנית, והיא כוללת השפעות של מוסיקה מהמזרח הקרוב והרחוק (יפן, סין, אינדונזיה), מוסיקת ג'אז, מוסיקה אלקטרונית, מינימליזם, וסגנונות שונים ומגוונים. 
למד קומפוזיציה אצל מרק קופיטמן וג'ורג' קראמב. בוגר תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ודוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב. 
ארי בן-שבתאי זכה בפרסים רבים ויוקרתיים, מענקים ומלגות. יצירתו "סינפוניה כרומטית" זכתה בפרס הראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית הישראלית. יצירה זו ואחרות נוגנו על בימות הקונצרטים הגדולות והחשובות בעולם, בניצוחם של זובין מהטה, לורין מאזל, דיוויד רוברטסון, גארי ברתיני, יושירו קאזופומי ועוד.
ארי בן-שבתאי כיהן בתפקיד יו"ר איגוד הקומפוזיטורים במשך 4 שנים, תקופה בה יסד את מל"י - הוצאת המוסיקה של האיגוד, וכן הפיק את האנתולוגיה בת 9 תקליטורים – "פסנתרין", הכוללת את מרבית היצירות לפסנתר שנכתבו בישראל במשך המאה ה-20.
משנת 2013 מכהן פרופ' ארי בן-שבתאי בתפקיד דיקן הפקולטה לתורת המוסיקה, קומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שם הוא חבר בסגל ההוראה מ-1987.

מוסיקה קונצ'רטנטה

"ביצירה זאת מצאתי לנכון לחקור את נקודות ההשקה בין סגנונו המוסיקלי של גוסטב מאהלר לבין כמה סגנונות השגורים במוסיקה בת זמננו.
"עובדה היסטורית היא שמהפכת ה"מודרנה" שחלה בתחילת המאה ה-20 קטעה את המשכו של הסגנון הפוסט-רומנטי באופן חד. תחושתי ואמונתי היא כי אילו חי מאהלר חיים ארוכים יותר ואף שורד את שואת היהודים, היה אולי מצטרף אף הוא לתנועת המודרנה. לצערנו מאהלר הלך לעולמו ערב מלחמת העולם הראשונה שגדעה את הכיוון המוסיקלי אסתטי שסימנו מאהלר וחבריו הפוסט-רומנטיים ריכרד שטראוס, מקס רגר ועוד. עם זאת, ניתן לומר די בוודאות, כי במוסיקה של האסכולה הווינאית השנייה – שנברג, ברג ווברן – רוחו של מאהלר ממשיכה לרחף , ואני אף מוצא כי ברבות מהיצירות בנות זמננו ניתן למצוא, את רוחו המוסיקלית של גוסטב מאהלר המובילה בכל זאת את הדרך, גם אם זה מאחורי הקלעים.
"את רוחו המוסיקלית של מאהלר לא ניתן 'לפענח' תיאורטית במושגים של ארגון צלילי או יחסי מרווחים ואקורדים. מדובר כאן בתופעה ובה השלם גדול מסך חלקיו, אותו 'משהו קטן נוסף' ובלתי מוסבר שהופך את היצירה כולה למונומנטלית מעבר לכל שיקול תיאורטי פרטני. ייתכן ויש לזה אף קשר לתכנים חוץ-מוסיקליים של סימבוליזם, פאן הומניזם, ופילוסופיות רומנטיות של האדם מול הטבע וענייני הנפש.
"ביצירה, הכתובה בפרק אחד, מככב הכינור כסולן, אף כי לא מדובר בקונצ'רטו במובן הקלאסי, אלא כאסופה של קטעי סולו הניתנים לכינור ככלי סולני מתוך התזמורת. עם זאת, בשיאה של היצירה מופיעה קדנצה ובה דואט של הכינור ותופי הטימפני שאף הם משמעותיים ביותר מהרגע הראשון ביצירה ולכל אורכה".


שרה שהם

נולדה בתל אביב. למדה פסנתר אצל ורדה נשרי ואמה גורוכוב באקדמיה למוסיקה בתל אביב, תזמור אצל פרופ' נעם שריף וקומפוזיציה אצל פרופ' יצחק סדאי. השתלמה במוסיקה מקהלתית בחו"ל.
עבדה ברדיו ובטלוויזיה הלימודית והכללית כפסנתרנית, מעבדת, מנצחת, מלחינה ומפיקה. ניצחה על מקהלות רבות והלחינה בעבורן. זכתה במענקי יצירה ובפרסים בארץ ובחו"ל.
יצירותיה מושמעות ומנוגנות ברחבי תבל, וזוכות לתהודה רבה. שרה שהם נטועה עמוק בהוויה הישראלית והלחנתה מושרשת ברב-תרבותיות הישראלית על זהויותיה האתניות המגוונות. בין היתר הלחינה ויצרה עיבודים אמנותיים לפיוטי מורשת עתיקים. בהשראת שירי עם ממקורות אתניים שונים ושירי עם ישראליים מימי טרום המדינה ולאחר הקמתה, יצרה פרפראזות קוליות וכליות- תמהיל של מזרח ומערב, ישן וחדש. יצירותיה מהוות תיעוד מוסיקלי של חוויית החיים בארץ.

תהודות זהות

בישראל שבה מיזוג התרבויות יוצר חיבורים חדשים של צבע וצליל, מבטאת יצירתי את חווית החיים בארץ. הרהרתי ב-שדמתי, כאדמת מריבה, שמהדהדת הבדלי זהויות ומעמד של יושביה. בניגוד למציאות, חשתי במידה שווה עונג בהאזנה למוסיקה קלאסית, למוסיקה ערבית אומנותית, אתנית, ג'אז ולמוסיקה שורשית. גוונים מעודנים רטטו בעולם המוסיקה האומנותית של רבעי הטונים ושחררו אותי מעריצות ה- 'מאז'ור-מינור'. נפתח לפני יקום מרתק, אינסופי, של אפשרויות הרמוניות. לכן שילבתי תפקיד לכינור וויולה בנימה של מוסיקה ערבית אומנותית. את קסם הלבאנט המהפנט הזה, ניסיתי לבטא ב-'תהודות זהות'.  
כי צלילים הם מפגשים. ומפגשים יכולים ליצור חיבור. הם נושאים עמם משהו שהיה כאן לפנינו
ואשר ממשיך לנוע אל עבר העתיד ואנחנו הופכים להיות חלק ממנו.

זמן קצר לאחר הזמנת ההלחנה, הלכו לעולמם כמה ממורי וחברי הקרובים: זמירה לוצקי, נועם שריף, יצחק סדאי, בנצי שירה, עמי מעייני, מאיר אשל (מאולפני אשל) מירה זכאי ואלכסנדר תמיר, להם מוקדשת יצירתי. לזכרם שילבתי ביצירה מוטיב מתוך מארש האבל מאת שופן, ומוטיב דומה מהפרלוד בדו-מינור )מאת שופן), שאותו אהב סדאי לנגן בשיעורים ובהרצאות. קטעי המוסיקה הקלאסית ביצירה הם פרפראזה בהשראת 'פסוקים' שעליהם שקדנו לאין קץ בשיעוריו.



ליחי בן-דיין - כינור

חבר בסגל ההוראה של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. ב-2014 מונה לתפקיד ראש המחלקה לכלי מיתר ומ-2015 הוא מכהן בתפקיד דיקן הפקולטה לאמנויות הביצוע. בשנים 2008-2005 כיהן כפרופ׳ באקדמיה ע״ש טיבור ורגה בסיון, שווייץ, ולאחר מכן כיהן כפרופ׳ באוניברסיטה למוסיקה שבלוזאן.
למד אצל אילונה פהר, טופח ע״י הכנר אייזיק שטרן וזכה במלגות של קרן התרבות אמריקה ישראל. את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטה למוסיקה של ז׳נבה במסלולים הגבוהים בהדרכתו של הכנר הצרפתי ז׳אן-פייר ואלז. בהמשך למד באקדמיה שבסיון בכיתתו של טיבור ורגה. עם מוריו הבולטים נמנים גם מיכאל גייזלר, יאיר קלס, מרים סולובייף ורודני פרנד.
ליחי מופיע ברחבי אירופה כסולן ובהרכבים קאמריים. את הופעות הבכורה שלו כסולן היתה בלונדון בשנת 2000 בכנסיית ״סנט מרטין אין דה פילדס״ בניצוח תומאסו פלאסידי. הופיע בצרפת, שווייץ ואיטליה תחת שרביטו של טיבור ורגה. הופיע במשך עשור בשלישיית בן-דיין שהקים עם שני אחיו - יואב בפסנתר ויפתח בצ׳לו - באולמות חשובים ובפסטיבלים ברחבי אירופה.


יובל צורן - מנצח

מהבולטים בדור הצעיר של המנצחים הישראלים ופעיל במיוחד בתחומי האופרה והמוסיקה העכשווית. למד פסנתר וניצוח אצל בנימין אורן ומנדי רודן. ב-2002 הצטרף לתכנית לאמנים צעירים בבית האופרה המלכותי קובנט גארדן בלונדון, שם עבד תחת המנהל המוסיקלי, אנטוניו פפאנו. בשנים 2012-2008 כיהן כמנצח הבית באופרה של פרנקפורט. הופיע כמנצח אורח בין השאר באופרה הישראלית ובאופרה של אולדנבורג, ועם תזמורות ואנסמבלים מובילים ובהם תזמורת פילהרמוניה, הסימפונית של בוכום, תזמורת עידן התבונה, אנסמבל מודרן, אנסמבל המאה ה-21, אנסמבל מיתר, הסימפונית ירושלים והסימפונית הישראלית ראשל"צ. הופיע בביאנאלה במינכן, הטריאנאלה ברוהר ופסטיבל ירושלים למוסיקה קאמרית. מלמד ניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומדריך זמרים בתכנית דייוויד גולדמן לנגנים מצטיינים של המרכז למוסיקה ירושלים, משכנות שאננים.

התזמורת הקאמרית הישראלית 

התזמורת הקאמרית הישראלית נוסדה בשנת 1965 בידי גארי ברתיני, שהיה מנהלה המוסיקלי ומנצחה במשך 10 שנים. בשנים שאחר כך שימשו בתפקיד טובי המנצחים. מפברואר 2015 אריאל צוקרמן הוא מנהלה המוסיקלי של התזמורת.
במשך שנות קיומה הופיעו עם התזמורת מנצחים ואמנים ידועי שם ובהם אייזיק שטרן, מסטיסלב רוסטרופוביץ', ולדימיר אשכנזי, יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן, יפים ברונפמן, יוסף קליכשטיין, קז'ישטוף פנדרצקי וז'אן-פייר רמפל.

התזמורת מקיימת כ-100 קונצרטים בשנה למנויים במרכז הארץ, לתושבי הפריפריה, לילדים וסטודנטים, ולשוחרי תרבות בפסטיבלים. זאת ועוד, התזמורת מייצגת את ישראל בקונצרטים בחו"ל ברחבי אירופה, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה והמזרח הרחוק.
התזמורת הקאמרית הישראלית חרתה על דגלה ערכים מרכזיים בחזונה הכוללים איכות מוזיקלית, קידום היצירה הישראלית ויצירת קשר הדוק בין קהל וקהילה. התזמורת פונה לקהלים רחבים באמצעות מיזוג תרבויות וסגנונות תוך יצירת שיתופי פעולה עם תחומי מוסיקה שונים. היא נתמכת ע"י משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב-יפו.