צבעים - מקהלת אודיאנה

תאריך פרסום: 11/09/2019

 

 

 

 

 

 

יום רביעי, 2/10/2019, ג' בתשרי תש"פ  12:30
אולם, אלמא מרכז לאמנויות, זכרון יעקב

 

שלח לי שקט מילים: יונה וולך | לחן: יובל מסנר | עיבוד: תבור גוכמן
צבעים מילים: רחל | לחן: נעמי עטר
שיר העמק מילים: נתן אלתרמן | לחן: דניאל סמבורסקי | עיבוד: מנחם ויזנברג
עין גדי מילים: איתן פרץ | לחן: דב אהרוני | עיבוד: מנחם ויזנברג
שדמתי מילים: יצחק שנהר | לחן: ידידיה אדמון
אייל באט: שלושה שירים מאת רחל
מרק לברי: הורה
מבוך מילים: ויסלבה שימבורסקה | לחן: הגר קדימה
אי שם בלב מילים ולחן: ז'ורז' ברסאנס | תרגום: קורין אלאל | עיבוד: ענת אהרוני
אדינו - תפילה סופית עיבוד: אנדרה דה קוואדרוס ושירין אבו קאדר
אדמה מילים: ג'ובראן חליל ג'ובראן | לחן: ענת אהרוני
בעיניה מילים ולחן: אחינועם ניני | עיבוד: ענת אהרוני

 

מקהלת אוּדיאנה
מנצחת: ענת אהרוני   תופים: איתי צור

 

להזמנת כרטיסים בטלפון: 03-7511883 | במייל: israelmusicfest@gmail.com | 
להרשמה מיידית: https://forms.gle/SvzAiHGn4EgMoyzAA  

 

 

תבור גוכמן על שלח לי שקט: "ניתן לראות את חיינו כחיפוש מתמשך אחר שקט ושלווה, המקבל צורות וצבעים שונים במהלך חיינו. העיבוד צובע כל שורה בשיר בגוון שונה ושולח לנו דרכו צבע שונה של שקט.
בעיבוד, כמו בחיים, מאבק בין הומופוניות לפוליפוניות המגיע לשיאו בתחינה (פוליפונית) לשקט ונפתר בחזרת ההומופוניות והפשטות המחביאות בחובן את ה"פתרון" האולטימטיבי, השקט והשלווה הנצחיים – המוות".

נעמי עטר, חברה לשעבר במקהלת אודיאנה, על צבעים: "יצירה מוסיקלית היא עולם החופש והחכמה הפשוטה של הלב. האזנה היא הרגע שבו ניתן לקחת אויר".

שיר העמק מאת נתן אלתרמן ודניאל סמבורסקי הולחן עבור הסרט "חיים חדשים" בהפקת מרגוט קלאוזנר, סרט תעמולה למפעל ההתיישבות הציוני ולפעילות "קרן היסוד", במטרה לעודד יהודים לעלות וליישב את ארץ ישראל. בסרט היו שלושה שירים (גם "שיר הכביש" ו"שיר בוקר למולדת"), אך זה השיר היחיד שפרץ לתודעה.

את השיר עין גדי כתב איתן פרץ  כשהיה בן 16 בלבד. הוא הגיע עם בני כיתתו למשך שבועיים לקיבוץ עין גדי על מנת לסייע בקטיף הירקות. כאשר ישב בחיק הטבע, ליד המעיין, הוא כתב את מילות השיר על פיסת נייר שהייתה ברשותו תוך כדי התפעמות והתרגשות מהנוף המדברי.
השיר הולחן על ידי חברו לכיתה, דב ("דובי") אהרוני (2015-1942), שבחר, בצניעותו, בשם העט "ש. דיבון". הלחן של בתי השיר (אך לא של הפזמון החוזר) מתאפיין בשימוש בסולם פנטטוני, אחד מסימני ההיכר של לחנים עממיים שמקורם ממזרח אסיה. השיר הושמע לראשונה במסיבת הסיום של קבוצת הנערים בקיבוץ.
אביו של דב, המלחין הירושלמי נפתלי אהרוני, שהיה גם נגן קונטרבס בתזמורת רשות השידור, שמע את השיר ומסר אותו לרדיו. הוא הוקלט לראשונה על ידי טובה בן-צבי ושמואל בר-זכאי. מאז הושמע השיר עוד פעמים רבות בוצע ע"י למעלה מ-70 זמרים, וכיום הוא  נחשב ל"קלאסיקה ישראלית".

שדמתי הולחן בשנת 1927. ידידיה אדמון – יליד רוסיה (1894), זוכה פרס ישראל (1984), התרשם מאוד מהמוסיקה הערבית ששמע בארץ. לעיתים חש כאילו הצלילים מחזירים אותו לאיזה שהוא עבר תנכ"י, אך הוא לא היה מעוניין "להתמזרח". גם כשהלחין בהטעמה מזרחית,  טען כי אין טעם לחקות את המוסיקה המזרחית בלי חוייה פנימית. הוא נשאר נאמן למוסיקה הקלאסית, לסימפוניה ולאופרה, ומדי פעם כתב שירים שכינו אותם "שירים ממוצא תימני".
בשיר זה התגשם המיזוג בין מערביות ומזרחיות בתצורה מוסיקלית חדשה. ידידיה אדמון, בן המוסיקה המערבית, ספג והטמיע את המזרחיות המקומית כדי להלחין את מילותיו של יצחק שנהר, המפארות את הקשר בין האיכר, המתיישב על אדמת ארץ ישראל הנחשקת. הזריעה - בדמעה, פרי הקציר הוא כזהב, והשיבולים מרכינות ראש בפני הקוצר. אין ספק כי השיר הזה מיטיב לבטא את חווית הקשר עם האדמה המקומית.
העיבוד של השיר למקהלה בידי ידידיה אדמון עצמו, מחזק את חווית הקשר הזה, בעזרת השימוש העשיר בקונטרפונקט - ריבוי רבדים שממחיש את האהבה לאדמה מצד אחד, ואת הכאב הכרוך בקשר איתה מצד שני.
שדמתי הפך ברבות השנים לשיר רב ביצועים. בין המבצעים את השיר: שושנה דמארי, חנה אהרוני, אסתר עופרים, הדודאים, דויד ד'אור, הברירה הטבעית, הכל עובר חביבי, להקת גאיה, דניאל זמיר, ברי סחרוף

אייל באט על שלושה שירי רחל״בשלושת שירי רחל שהלחנתי בא לידי ביטוי כאבה החריף של המשוררת. בשירים 'במו ידי' ו'שתיקה' זהו כאב נוכח האכזבה שבאהבה וחוסר היכולת לתקשר בה. בשיר 'ולו' זהו כאב קיומי על כך שאיננו ילדים עוד. את היצירה שהלחנתי א-קאפלה מאפיינת ההישענות על הזמר העברי כבסיס יחד עם המתח המוסיקלי שבהרמוניה הכרומטית.
אני רוצה להודות למקהלת אודיאנה ולמנצחת ענת אהרוני על המסירות וההשקעה בעיצוב הפרשנות המיוחדת שלהם ליצירה״.

הורה הוא השיר הראשון שכתב מרק לברי. השיר מבוסס על שתי מילים בלבד: הורה נרקודה. ניתן לשמוע ולחוש את קצב ריקוד ההורה בריתמוס השיר. עם יציאתו לאור, זכה השיר לפופולריות רבה והפך לריקוד-עם הנִרקד עד היום בהרקדות ואירועים

הגר קדימה על מבוך"שני דברים בולטים בטקסט של ויסלבה שימבורסקה: הראשון הוא המבט הניטרלי שלו - מבט שמתבונן ומתאר בלי לשפוט או לערב רגשות: הנה מדרגות עולות, יש גם יורדות, יש צומת, יש גשר אבל הגשר רעוע, וכו', והשני הוא תחושת התזזיתיות העולה ממנו – "מעט שמאלה, אם לא ימינה...מהיכנשהו לאנשהו... מכאן או משם, ואולי דרך שם, על פי התחושות, על פי ההיגיון... מסדרונות, שערים, מהר, שכן בזמן אין לך זמן...." - אנחנו כמו המון נמלים קטנות שהולכות לכאן, לא לכאן, נתקלות זו בזו ופונות לדרכן, לכאן, ואולי כדאי אחרת, אנחנו עסוקים כל הזמן, בתנועה כל הזמן, אנחנו מחפשים כל הזמן דרך להסתדר, להספיק כמה שיותר מהסידורים היום, לשלם פחות, להרוויח...
"
האם טוב הדבר?" השיר לא מחווה דעה. המבט הכללי על חיינו כמבוך - אפשר שיעלה למודעותנו את רוב הפעולות שאנו עושים, את חריצותנו כי רבה (כמו הנמלים), את התיאום הרב בין מעשינו למעשיהם של אחרים על האדמה; ואפשר שיעלה למודעותנו את המידה בה אנו שאובים לפרטי חיינו, יאפשר לנו לעצור לרגע קטן ולשאול עד כמה כל דבר מהמעשים הקטנים שלנו הוא קריטי, כמה באמת חשוב אם מישהו עקף אותנו או אם קנינו את המוצר קצת יותר ביוקר..."
"
בדומה לטקסט, גם במוסיקה חוברים רבדים של תזזיתיות (כמו שירה אינדיבידואלית של טקסט מהיר) למבט כללי מהורהר, מתבונן, כמעט נטול דרמה ששורה על המוסיקה, ולרגעי "תובנות" מוסיקליות, בהם המוסיקה כמו מתנקזת לצליל אחד או לאמירה ברורה".

אי שם בלב הוא תרגום לשיר Au Bois de Mon Coeur (בצרפתית "על לוח ליבי"), במקור של ז'ורז' ברסאנס. העיבוד נכתב למקהלת הרמוניה בשנת 1990 ובוצע בדרך כלל בליווי פסנתרמאוחר יותר הוסיפה ענת אהרוני את "תיבות המעבר" המחליפות את תפקיד הפסנתר כדי לאפשר לשיר להיות מושר גם א-קאפלה.

ענת אהרוני על אדמה": היצירה נכתבה בשנת 2010, והיא נבעה מתוך שאיפתי להתחבר ליסוד האדמה בשירה שלנו ובכלל, ומתוך הרצון שהאמת המובעת במילים האלה תגיע הלאה ותהדהד בעולם". 

העיבוד לבעיניה נכתב עבור מקהלת "הקול זהב" מירושלים בשנת 1989.

 

מקהלת אודיאנה (לשעבר: קולות השדה) בניצוח ענת אהרוני הוקמה בקיבוץ הרדוף בשנת 2004המקהלה היא ייחודית בנוף הישראלי, ומופיעה על מיטב הבימות בשיתופי פעולה עם הרכבים ותזמורות מהטובות בארץ וזוכה להערכה רבה בקרב מאזיניה. המקהלה מתמקדת במוסיקה עכשווית ושרה בעיקר א-קפלה. המקהלה מקפידה להזמין יצירה עכשווית ממלחין ישראלי בכל תכנית. למידע נוסף: udiana.co.il.
סופרןעדי דויטש קזאז, יונת וולשטיין, אפרת חכלילי רוזנר, לובה טפר ברקמן, מוניקה סונסן, שרון עברי, מיכל שפניר
אלטשלומית בנין פינקרפלד, נעמה גן, עינת זיגלמן, אן לוסטיג פיקוס, מאיה שביט
טנוראיתן מגני, גלעד סטולר, יריב צבאן, מייק קוניג, אלעד שביט
בסאריק ביימל, שטפן בלוכביץ, דוני גת, עפרי וקסלר, מאיר קרוט

ענת אהרוני - מנצחת, מלחינה, מעבדת וזמרת. בעלת תואר שני בניצוח מקהלות אצל סטנלי ספרבר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ותואר ראשון בניצוח תזמורת ובניצוח מקהלות אצל מר מנדי רודן ז"ל, וכן במוסיקולוגיה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית. השתתפה במסלול לתואר שני בקומפוזיציה באוניברסיטת בר אילן. מנצחת גם על מקהלת ליאֵלָה, עובדת עם מקהלת נוער ומלמדת שירה. למידע נוסף על ענת אהרוני: https://anat-aharoni.com.

איתי צור - נגן כלי הקשה בהרכבים שונים של מוסיקה ומחול. מלווה את המקהלה מאז המופע ״אדמה״ ועד היום.