נגנים ויוצרים רבים ישראלים מחפשים להכיר מוסיקה קלאסית ישראלית. מוסיקה שנוצרה כאן ושואבת השראה מהנופים המקומיים ומההיסטוריה הייחודית שלנו. לשם כך אותם נגנים מחפשים תווים לחליל צד ולכלים אחרים – בהם נהוג להשתמש במוסיקה הקלאסית המקומית. מוזיקה קאמרית מקומית נוצרה על ידי מלחינים ישראלים רבים. למוזיקה המקומית יש את הגוונים הייחודיים שלה והיא יכולה לשמש השראה לדורות החדשים של יוצרים שעוסקים במוסיקה קלאסית ישראלית.

מלחין ישראלי מודרני חייב להכיר את ההיסטוריה של היצירה המקומית. לשם כך מן הראוי שיכיר תווים של יצירות אלו. הדבר נכון גם לנגנים, ולא רק ליוצרים. נגני חליל ישראלים צריכים להכיר תווים לחליל צד של מוסיקה קאמרית מקומית. הדבר נכון גם לנגני כלי קשת ומיתר, ונגני כלי נשיפה אחרים.

המשך ליצירה המקומית

מלחינים ישראלים כמו מנחם ויזנברג, יחזקאל בראון ושמעון כהן יצרו ברבות השנים מוסיקה קלאסית ישראלית איכותית. הם השתמשו באותם מאפיינים של המוסיקה הקלאסית העולמית והוסיפו ממד ישראלי חדש משלהם.

נגנים שרוצים להמשיך את המורשת הזו ולהמשיך להיות חלק מקו היצירה המקומי שנמתח מאז החזרה של העם היהודי לארצו, מחפשים במקומות רבים תווים שיוכלו לנגן.

תווים לחליל צד ולכלים נוספים

נגני חליל מחפשים בדרך כלל במיוחד תווים לנגינה באתרים השונים. הם מחפשים תווים שכוללים את אצבוע חליל צד – על מנת לנגן כהלכה את היצירות שלהם.

את אותן היצירות של מלחינים ישראלים לא קל למצוא בכל מקום. יש צורך לערוך חיפוש די מדוקדק כדי למצוא תווים לנגינה. למרבה המזל, קמו אתרים ברשת שמציעים תווים אלו לנגינה. בעזרת אתרים אלו, כמו האתר של המכון למוסיקה הישראלית, ניתן למצוא תווים לחליל צד, תווים לגיטרה, ותווים של כלים רבים אחרים ושל מוזיקה מקורית שנוצרה כאן.

בעזרת היצירות והתווים שמצויים במאגרי המידע המוסיקליים האלו, נגנים ויוצרים יכולים באמת להכיר יצירות מקוריות שנוצרו כאן ולשאוב מהן השראה להמשך. יצירות אלו מהוות נדבך חשוב בהיסטוריה של המוסיקה המקומית וגם העולמית, והן חשובות בפני עצמן ובהקשר היסטורי כללי.