בראון יחזקאל

יחזקאל בראון, חתן פרס ישראל למוזיקה, נולד ב-1922 בברסלאו, גרמניה (כיום ורוצלב, פולין). משפחתו השתקעה בשיראל כשהיה בן שנתיים. בתום לימודיו בגימנסיה הרצליה, עבר בגיל 19 לקיבוץ משמר העמק. בתקופת מגוריו בקיבוץ הוא לחם בכוחות הבריגדה היהודית באיטליה במלחמת העולם השניה. כשחזר, נשלח מטעם הקיבוץ ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים בתל אביב, ופעם בשבוע למד הרמוניה וקונטרפונקט אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. לימודיו נקטעו ב-1949 בעקבות מלחמת העצמאות, בה לחם באזור קיבוצו. בתום מלחמה שב לקיבוץ ועבד בפלחה. 

באותה תקופה בראון החליט, כי יהיה מוזיקאי. "המוזיקה" אמר בראון, "התחילה אצלי בהדרגה. עד שחזרתי מן הצבא, לא חשבתי על המוזיקה ברצינות. זה היה תחביב שנעשה רציני עם השנים. התברר לי שיש לי כישורים מוזיקליים שאין לרוב האנשים האחרים". יחזקאל למד באקדמיה הישראלית למוזיקה, ולאחר תום לימודיו החל ללמד בה. בד בבד עם לימודיו, החל להורות מוזיקה בסמינר הקיבוצים וגם בקונסרבטוריון של האקדמיה הישראלית למוזיקה. לאחר שנים מספר, החל להורות גם במדרשה למחנכים למוזיקה. בשנת 1966 צורפה האקדמיה לאוניברסיטת תל אביב, ואז קיבל יחזקאל בראון דרגת מורה בכיר ולאחר מכן מינוי של פרופסור חבר ואחריו מינוי של פרופסור מן המניין, עד לשנת 1989, שבה פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. בשנת 1975 למד שירה גרגוריאנית במנזר סולם הבנדיקטיני בצרפת מפי האב דום ז'אן קליר ושב לשם בשנים הבאות לעבודת מחקר. תוך כדי עבודתו באקדמיה למוזיקה, פרופ' בראון השלים תואר שני במחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, בדגש על הלשונות יוונית ורומית.

בראון היה מלחין פורה ומגוון ביותר שחיבר מוסיקה תזמורתית, קאמרית, מקהלתית, וקולית-סולנית. בראון יצר גם מוסיקה לסרטים, תאטרון ומחול וכן חיבר שירים ועיבודים לשירים. בשנות השישים הוא עבד עם להקות והרכבי זמר חשובים כגון: שלושת המיתרים, החלונות הגבוהים, רן ונעמה, הדודאים ועוד. 

גישתו הייחודית להלחנה התבטאה בהצהרתו כי "אני כותב את מה שאני שומע" בשמיעתו הפנימית וכי הוא נמנע מכל מחשבה ומכל תכנון אידיאולוגי על דרך הלחנתו, ומכאן הגיוון העצום בשפתו כמלחין. בחלק מיצירותיו המקהלתיות הושפע מהמלוס היהודי המסורתי הן האשכנזי, הן הספרדי. ביצירותיו התזמורתיות והקאמריות מתגלות השפעות המלחינים הנערצים עליו, במיוחד הידן, ברהמס וברטוק. הוא התנסה ביצירות מועטות בטכניקת שנים עשר הטונים אולם נטש אותה במהרה. הגורם השליט בכל יצירותיו הוא מלודיה יפה וקומוניקטיבית, צורה קלסית בהירה, הרמוניה מודאלית או טונאלית עשירה. בראון חיבר יצירות רבות בצורת סונטה, שהיתה בעיניו הצורה המשוכללת ביותר. הוא היה איש של אנשים, ויצירותיו חוברו בקשר הדוק עם הנגנים וגופי הביצוע. המוסיקה של בראון ידועה ומבוצעת ברחבי העולם. 

ספר על חייו ויצירתו של יחזקאל בראון, הכולל פרקים אוטוביוגרפיים וכן פרקים אנליטיים פרי-עטם של פרופ' אמריטוס יהואש הירשברג ושל בתו של המלחין, המלחינה, הפסנתרנית והמוזיקולוגית ד"ר רותם לוז, וכן פרקים מאת פרופ' נפתלי וגנר, ד"ר יוסף גולדנברג ו ד"ר רקפת בר שדה, עתיד לצאת לאור בשנת 2016 בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית.