אלוטין ירדנה

ירדנה אלוטין נולדה בתל אביב, בת יחידה לד"ר אריה וד"ר חנה אלוטין. בגיל חמש החלה ללמוד פסנתר אצל רבקה שרת-הוז, אחותו של משה שרת ואשתו של דב הוז. עוד בילדותה הלחינה שיר של אנדה עמיר-פינקרפלד" ,הבובה התקררה", שאותו שילבה לאחר שנים במחזור "שמונה שירי ילדים". ביומה האחרון בבית הספר תיכון חדש השתתפה בשיחה של המשוררת לאה גולדברג שהשפיעה עליה רבות והביאה אותה להלחין משירי הנחל של גולדברג. בגיל 18 החלה ללמוד תאוריה של המוזיקה, אך נאלצה להפסיק את לימודיה כדי לשרת בצה"ל. לאחר קום המדינה למדה במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה, שם למדה הרמוניה וקונטרפונקט אצל מרדכי סתר ותזמור אצל פאול בן חיים. בשנת 1952 זכתה בפרס נסים נסימוב על יצירות מוזיקליות.

בהמשך למדה תאוריה של המוזיקה אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' באקדמיה למוזיקה בתל אביב וכן הייתה תלמידתו של עדן פרטוש באופן פרטי. בשנים 1975-1977 הייתה אלוטין מלחינת הבית של אוניברסיטת בר-אילן.

בכתיבתה המוזיקלית עשתה שימוש במסורות מערביות ומזרחיות ובפולקלור יהודי לצד רעיונות מודרניים, זאת בהתאם לאידיאלים שקיבלה ממוריה למוזיקה. יצירותיה מבוססות באופן כללי על צורות בארוקיות וקלאסיות. ביצירה "יפה נוף" (1952) למקהלה אקפלה ניכרת השפעת טעמי המקרא. ביצוע הבכורה של "יפה נוף", על ידי מקהלת רינת, היה בפסטיבל בינלאומי למקהלות בפריז. הפאסאקליה לפסנתר מבוססת על שיר בוכרי בטונאליות מורחבת, בקנטטה משנת1956  ובסונטה לכינור ולפסנתר מ-1960 ניכרת השפעת מזמורים תנכ"יים. רוב יצירתה חדורה באופטימיות, ליריות טבעית ונטייה לדרמה, ואלה אינן נעדרות גם ביצירתה "על גולה דוויה", המזדהה עם יהדות ברית המועצות. לצד שימוש תדיר במרקמים פוליפוניים, יישמה אלוטין גם הטרופוניה ביצירות המשלבות קולות וכלים, כמו ב"שיר חג" מ-1984, שהזמינה קרן תל אביב לספרות ולאמנות לציון יובל 75 לעיר.

יצירה מוקדמת של אלוטין, "משירי הנחל" למחזור שירים של לאה גולדברג, היא מיצירותיה המבוצעות ביותר. 

ירדנה אלוטין נפטרה בניו יורק. המחלקה למוזיקה שבפקולטה למדעי הרוח, באוניברסיטת בר-אילן, מקיימת כל שנה תחרות לקומפוזיציה על-שם ירדנה אלוטין.

מתוך ויקיפדיה