עמידן ישראל

ישראל בן דוד וטנשטיין נולד בטרנסילבניה שברומניה בשנת 1921, וכעבור שנים ספורות עלה לארץ ישראל. בני משפחתו התיישבו במושב כפר גדעון ונמנו עם מייסדיו. עמידן היה תלמידם של צבי הפטל, הכנר הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, יוסף קמינסקי ועדן פרטוש. לאחר סיום לימודיו יצא לארצות הברית, להשתלמות בבית הספר ג'וליארד בניו יורק, שם למד גם מוזיקולוגיה. הוא ניגן בתזמורת הקאמרית רמת גן והיה הנגן הראשי של תזמורת האופרה הישראלית. עמידן לימד באקדמיה למוזיקה בתל אביב. בין הנודעים בתלמידיו: הכנר יאיר קלס והוויולן עתר ארד.‏

בשנת 1952 יצא לבלגיה לשם עבודה במחקרו בשיטות נגינה בכינור, להמלצת מורו ומנהל האקדמיה למוזיקה בתל אביב, עדן פרטוש.‏ באמצע שנות ה-50 השתתף בקורסי קיץ לנגינה בתזמורת באקדמיית הקיץ בזלצבורג אצל המנצח הקרואטי לוברו פון מאטאצ'יץ'.‏ בנוסף, לימד במדרשת אורנים, שם ריכז את מחלקת הכינור. ספריית התווים הגדולה שלו הועברה ממדרשת אורנים למרכז המוזיקה בבית האמנויות שבקיבוץ מזרע.‏ בשנת 1965 יצא ספרו "צעדים למתחילים, 50 שירים עבריים בעיבוד לכינור" במכון למוסיקה ישראלית.‏ המכון למוסיקה ישראלית הוציא גם את "מדריך לחמש הפוזיציות הראשונות של הכינור" של עמידן.‏ ישראל עמידן נפטר בחיפה ב-1968, בגיל 47.