מירון יששכר

מירון נולד כסטפן מיכְרוֹבסקי בעיירה קוטנו בפולין. אביו, שהיה רב וכנר, עודד אותו לקבל חינוך מוזיקלי. ב-1939 עלה לארץ ישראל, וזמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה, שבה נספתה כל משפחתו. בראשית שנות ה-40 נישא לצפורה (ילידת קייב 1923, שעלתה לארץ ישראל ב-1925).‏[1] הוא התגייס לצבא הבריטי בתחילה לבאפס ואחר כך לבריגדה היהודית. בצבא נפגש עם יחיאל חגיז, שמסר לו להלחנה את השיר "צאנה צאנה" (שנקרא בהתחלה "החיילים באים"). השיר זכה לתהילה עולמים בביצוע של להקת האורגים בהשתתפות פיט סיגר והוא אחד מהשירים העבריים הידועים בעולם, ביחד עם "הבה נגילה", "הבאנו שלום עליכם ו"ערב של שושנים". ב-שנות ה-50 ניהל משפטים בארץ ובארצות הברית בקשר לזכויות יוצרים על שיר זה.‏[2] עם קום המדינה התגייס לצה"ל בתפקיד קצין ראשי להווי ואמנויות. לאחר מכן מונה להיות סגנו של פרנק פלג, מנהל החינוך המוזיקלי במשרד החינוך. בשנת 1959 זכה בפרס אנגל.‏[3] עם שיריו המפורסמים נמנים "אוּרי", שנכתב על ידי רפאל קלצ'קין לזכר יוסי גוסטין, בעלה הראשון של יפה ירקוני, שנפל כלוחם בבריגדה היהודית במערכה על הנהר סניו; והשיר "עופי רוח", למילותיו של אהרון אשמן, שהיה השיר הישראלי הראשון ששודר ברדיו המצרי בעקבות שיחות השלום ב-1977. ב-1963 עזב את ישראל והיגר לארצות הברית, שם השתקע בניו יורק. הוא ממשיך לכתוב יצירות מוזיקליות בצורת פזמונים, קנטטות, אורטוריות, מוזיקה לסרטים, קטעי חזנות ועוד. הוא הפיק כ-200 תקליטים והלחין ועיבד מאות שירים לזמרים ולמקהלות. ב-2008 קיבל תעודת הוקרה מה"גראמי" על השתתפותו באלבומו של פיט סיגר "At 89", שזכה בפרס הגראמי בקטגורית אלבום המוזיקה העממית הטוב ביותר. באלבום זה מושמע השיר "צאנה צאנה" בעברית, ערבית ואנגלית. מירון נפטר בניו יורק ב-29 בינואר 2015, כחצי שנה לאחר מותה של אשתו מזה 71 שנה, צפורה. הותיר שלוש בנות, נכדים ונינים.