אבידום מנחם

מנחם אבידום נולד ב-6 בינואר 1908 כמנחם מאהלר-קלקשטיין בסטניסלב, רוסיה (אז אוסטרו-הונגריה), ונפטר ב-5 באוגוסט1995 בתל אביב.מלחין ישראלי. אמו הייתה בת דודתו של גוסטב מאהלר. ב-1925 עלה אבידום לארץ ישראל. הוא נסע ללמוד באוניברסיטה האמריקאית בביירות ובאקדמיה למוסיקה בפריז. בין מוריו היה המלחין הצרפתי הנרי ראבו. בארץ שימש מורה לתאוריה בבית המדרש למורים למוסיקה בתל אביב ובקונסרבטוריון והאקדמיה הישראלית למוסיקה בתל אביב. כמו כן, שימש מבקר מוסיקלי, מזכיר ראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (1952-1946), יועץ לענייני אמנות במשרד התיירות (1955-1952), יו"ר איגוד הקומפוזיטורים הישראלי (1971-1958) ומנכ"ל אקו''ם (1980-1955). בתחילת דרכו כמלחין הושפע מהסגנון האימפרסיוניסטי ומהסגנון האטונלי. יחד עם זאת, לימודיו בביירות, כמו גם שהייה בת ארבע שנים במצרים, הביאו אצלו להשפעה עמוקה של המוסיקה הים-תיכונית, המוסיקה העממית האסיאתית והמוסיקה הצרפתית. השפעות אלו באו לידי ביטוי גםבעיבודים שכתב לזמרת ברכה צפירה. החל משנות ה-60 הושפע אבידום מהמגמות הבינלאומיותבמוסיקה והחל לכתוב בטכניקת 12 הטונים. אבידום הלחין יצירות תזמורתיות וקאמריות, מוסיקה לפסנתר, אופרות ושירים.אבידום זכה בפרס ישראל (1961), פרס אנגל (1947), פרס התזמורת הפילהרמונית הישראלית (1951) ופרס אקו"ם (1962).