נובלטה
לנבל
מבנה הנבל נוטה 'להתנגד' לכרומטיקה העשירה הקיימת באחדים מן הסגנונות במוסיקה של המאה העשרים. למעשה, כל מערך של מצבי הדוושות בנבל מהווה מודוס, ובכך מבטא את ההרמוניה והמלודיה החבויות בו. פעולת החלפת הדוושות, בהיותה מוגבלת במהירותה ובתכיפותה, מכתיבה שינויים הדרגתיים וזהירים בין ה'מודוסים' ויוצרת את הצורך למצות את מירב האפשרויות המוסיקליות הגלומות בכל אחד מהם לפני המעבר ל'מודוס' אחר. מאחר ובאמנות מגבלות ואילוצים מעוררים בדרך כלל השראה, העמיד מבנה הנבל בפניי אתגר במציאת ביטוי במסגרת שפה מוסיקלית מודאלית - שהיא השפה בה כתובה היצירה. השם, 'נובלטה', השאול משמות דומית של קטעי אופי שהיו נפוצים במאה התשע-עשרה, מבטא רצון לתקשורת והבנה עם המבצע והקהל, בהבעת רעיונות מוסיקליים חדשים באמצעות מחוות ואלמנטים מוסיקליים אחרים המוכרים היטב. נובלטה, אם כן, הוא 'קטע אופי' קצר, רטרוספקטיבי, אשר נכתב במטרה לאפשר למבצע לבטא את כישוריו המוסיקליים-אומנותיים בהפקת הצליל, בטכניקת הנגינה, ברטוריקה והבעה. (ח' פרמונט)
שתפו בווטסאפ