פרקי נגינה לפסנתר לבני הנעורים
לפסנתר

"אני מאזין ומקשיב לצלילי ארצנו מאזין ומשמיע" א.א. בוסקוביץ' היצירה ראתה אור לראשונה ב-1945 (הוצאת ניידט). פרקי הסוויטה חוברו עבור תלמידי הפסנתר של המלחין בין השנים 1940 - 1944. אחרי פרק זמן זה חדל בוסקוביץ' ללמד פסנתר והקדיש את עיקר זמנו לקומפוזיציה והוראתה. פרקי הסוויטה בעלי אופי ריקודי ושופעים רעננות וחדוות חיים. בסגנונם המגוון והמיוחד הם מבטאים את הווי ארצנו. הוצאה זו כוללת עריכה של קשתות וארטיקולציה, אי-אלו תוספות להנחיות הביצוע, איצבוע וסימני פדל. הנני מקווה שהעריכה ,ההקדמה ודברי ההסבר לכל פרק ופרק יקרבו את הנגנים הצעירים לשפה המוסיקלית של הריקודים ולאווירה בה צריך לבצען. הניב המוסיקלי המעניק לפרקי הסויטה את ההצללות ואת הצביון המזרחי נובע מהמרכיבים הבאים: - המסגרת הצלילית – שילוב מודוסים שונים הבנויים על צליל מרכזי משותף - המרווחים העיקריים – סקונדה, קוורטה, קווינטה, ספטימה - החומר ההרמוני נובע מהמפגש בין קווים מלודיים שונים - מרכיבים בולטים – קווינטות מקבילות (אורגנום), צלילים נחים (drone), אוסטינאטו מלודי וריתמי (ראה "דבקה" [2] והלווי ב"נופיה" [4]) - תבניות מלודיות קצרות החוזרות בשינויים, אוניסונו, הטרופוניה, עיטורים, מהלכים כרומאטיים ברבדים השונים של המרקם. - הסגנון הפסנתרני – סוגי סטאקטו שונים, כדוגמת פיציקאטו, מרקטו ומרטלה, בדומה לפריטה הקיצבית בכלים המזרחיים כגון העוד, הסנטור, והקאנון. המלווים ע"י תוף הדרבוקה. הודיה הפרק הפותח הוא לירי באופיו, המפעם (טמפו) מהיר אך נינוח. המסגרת הצלילית - שילוב בין המודוסים יוני ולידי על סול ודורי ומיקסולידי על לה. הרב-שיח שבין הקולות מתגוון ע"י הוואריאנטים הכרומאטיים והמיית הבורדונים. המקצבים הסינקופיים ביד השמאלית מגבירים את תנופת הריקוד הנרגעת עם הפסוקים המסיימים. "דבקה" הדבקה היא מחול גברי הקשור ברוב האירועים החגיגיים בחברה הערבית והדרוזית במזרח התיכון.שורת המחוללים מובלת ע"י סולן. הרקיעות, הניתורים המלווים בקריאות נלהבות בולטים על רקע הנעימה של החליל. המסגרת הצלילית - עירוב של המודוסים דורי, מיקסולידי ויוני על רה. המפעם מהיר והמוסיקה מלאת חן וקלילות. התבניות המלודיות והריתמיות הקצרות, האוניסונו, הרב-קוליות מתגוונת עם צלילי הבורדונים והאופי העיטורי של תבניות חלקי השש-עשרה מעניקות למוסיקה את צביונה המזרחי. ריקוד צורת הפרק היא א-ב-א. המסגרת הצלילית של חטיבה א' נוטה אל המודוס האאולי על רה. בחטיבה ב' שומעים את המודוס המיקסולידי על דו. לחטיבה הפותחת וזו הסוגרת מפעם מדוד, החטיבה האמצעית מהירה וקלילה יותר. השוני בארטיקולציה וההטרופוניה בין הקולות שולח את הדמיון אל ההצללות של חליל הרועים אליו מתלווה פריטת העוד ותיפוף הדרבוקה. השימוש בפדל יעניק לקול העליון איכות פעמונית מהדהדת מבלי לטשטש את הסטקאטו הרענן והקליל שבקול התחתון. נופיה (פסטורלה) המסגרת הצלילית – מודוס דורי על רה ודו. המפעם מתון אך זורם, האווירה לירית ורגועה. בפרק זה הקול התחתון הוא מעין ליווי בסגנון נוקטורני הנע בתבנית מקצבית של 5/8 למשך כל היצירה. הוואריאנטים המלודיים של הקול התחתון מסתלסלים סביב "צלילי הציר" רה-סול-דו ויוצרים דו-שיח מגוון עם המנגינה שבקול העליון.המשפטים המורכבים מתבניות מלודיות קצרות, מעוטרות ומשתנות מרמזות על סגנון השירה התימנית או על אילתור של חליל הרועים המזרחי. השימוש בחצי פדל יעניק לאיכות הצלילית גוון של מרחב פתוח מבלי לטשטש את הארטיקולציה של המנגינה ואת בהירות הגלים הרכים של הליווי. בורלסקה הבורלסקה היא מהתלה מוסיקלית, משעשעת באופייה. המסגרת הצלילית – עירוב בין המודוסים מיקסולידי על סול לבין דורי על רה. אופי היצירה נמרץ ומוטורי, המפעם מהר. משחק הצלילים מתנהל בעיקרו סביב הבורדון הכפול של דו ורה, מרווחי הקוורטה והקווינטה שולטים. חדוות החיים פורצת מכל תנועה, ההדגשות בסופי הפסוקים מגבירים את הלהט שבריקוד שכולו קצב, כולו תיפוף. נגינת סטקאטו מבריק ופדלים ריתמיים תורמת לאופי המוטורי-ריתמי של הבורלסקה. מחול רועים הסוויטה מסתיימת עם ריקוד רענן ונמרץ המבוסס על נעימה ישראלית. המסגרת הצלילית של החטיבה הפותחת והסוגרת – מודוס אאולי על מי ולה, בעוד זו של החטיבה האמצעית מהווה עירוב של שני מודוסים – יוני ואאולי על סי. הבורדונים הכפולים הנשמעים במשלבים השונים של המרקם מגוונים את הוואריאנטים ההטרופוניים של הנעימה. המפעם המהיר והתיפוף העקשני של השמיניות מסעיר את המחוללים. התרגעות קצרה מכינה את הלהט לקראת הסיום.