קראל שלמון

קראל שלמון נולד ב-1897 בהיידלברג ולמד בברלין בכיתת הקומפוזיציה של ריכרד שטראוס. בשנת 1933 עלה לארץ, והיה בין הראשונים שבקבוצת המלחינים שהגיעו מאירופה בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילה עסק בהוראה וניצוח במוסדות החינוך השונים. כאשר קמה בשנת 1936 תחנת הרדיו "קול ירושלים" התמנה למנהל תכניות המוסיקה, תפקיד שבו, כפי שסיפר ידידו ומחליפו בתפקיד זה שבתי פטרושקה, היה עליו למלא "תפקידים מתפקידים שונים, כגון עורך תכניות, מפיק משדרים, פקיד מנהלי, ספרן, מנצח וגם פסנתרן". בהיעדר הקלטות של שירים עבריים נאלץ ליטול על עצמו גם את תפקיד המעבד, ובעיבודיו "הראה לנו כי אפשר לעשות משיר עם פשוט יצירה אמנותית זעירה, בלי לפגוע בפשטותו המקורית". שלמון אף הצליח להרכיב תזמורת קאמרית קטנה, שעליה ניצח בשידור לראשונה ב-1938, ושהייתה היסוד לתזמורת רשות השידור (כיום התזמורת הסימפונית ירושלים). לאחר קום המדינה המשיך שלמון לנהל את תכניות המוסיקה ברדיו הישראלי. הוא חיבר יצירות רבות, השואבות את השראתן מן התנ"ך, מנופי הארץ, ממאורעות התקופה וממקורות עממיים, ביניהן וריאציות תזמורתיות על השיר העממי עלי באר (1937), הסימפוניה "לילות בכנען" (1949), פרטיטה לתזמורת כלי קשת על נושא ממסורת יהדות ג'רבה (1948), קונצ'רטו לפסנתר (1947), יצירות קוליות כגון הקנטטות "קיבוץ הגלויות" (1952) ו"למען ירושלים" (1958) לזכר מגיני גוש עציון, וכן יצירות קאמריות ושירים.

נפטר בשנת 1974.