אריק שפירא

אריק שפירא נולד בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. ב-1947 עבר עם משפחתו לפתח-תקווה. בגיל 14 החל למוד פסנתר, תיאוריה וקריאת פרטיטורות אצל המורה דוד יאסר. למד פילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב (1965-1962), וכן באקדמיה למוסיקה בתל אביב (1968-1963). מוריו באקדמיה למוסיקה היו מרדכי סתר, אבל ארליך, עדן פרטוש, ארתור גלברון, גארי ברתיני, ועוד.

את יצירתו הראשונה, רביעיית כלי קשת, כתב עוד בהיותו תלמיד האקדמיה, והיא נוגנה ב-1 בינואר 1968. פעם נוספת נוגנה היצירה באוניברסיטת חיפה לרגל יום הולדתו ה-60 של שפירא.

אריק שפירא כתב מוסיקה אקוסטית מסורתית, מוסיקה אלקטרונית, ושילוב בין מוסיקה אקוסטית ובין אלקטרונית. עם יצירותיו האקוסטיות נמנית "מיסה ויווה" (1977) לתזמורת סימפונית בתוספת הרכב רוק. היצירה בוצעה בפסטיבל ISCM בגרץ שבאוסטריה בשנת 1982. בין יצירותיו האלקטרוניות: "משפט קסטנר" (1993-1990) – אופרה אלקטרונית, שנכתבה למילות פרוטוקול משפט קסטנר, שהתנהל בארץ בשנת 1954. האופרה כולה מוקלטת ומעובדת עיבוד אלקטרוני, ואינה מיועדת לביצוע בימתי. דוגמאות ליצירות המשלבות בין מוסיקה אקוסטית ואלקטרונית: "החלפות" (2007), שנכתבה עבור אנסמבל מיתר ובוצעה על ידו; "מסעות אורידיקה" (2009) לקול חי, לקול מוקלט ולאנסמבל מיתר, אשר בוצעה באולפן התיבה ביפו ובמשכנות שאננים בירושלים.

יצירותיו של אריק שפירא בוצעו במקומות רבים בעולם. ב-20 בנובמבר 2009, במסגרת קונצרט שיזמו עמית דולברג, מנהל אנסמבל מיתר, והמפיק/במאי אמרה סונמז, בווילה ואנזה שבברלין, לרגל מלאת 70 שנה לוועידת ואנזה, נוגנו והושרו 3 יצירות של אריק שפירא המתייחסות לשואה: "דרך הייסורים של גדעון קליין"; "אכטונג רפונצל" לפי מילים מתוך סיפורי האחים גרים; ו"טודס פוגה" (פוגת המוות) על פי מילים מאת פאול צלאן לקולות שמונה גברים ונשים.

בספטמבר 2011 נוגנו שמונה יצירות לפסנתר מפרי עטו ברסיטל שנערך בברלין בתיאטרון BKA, בידי הפסנתרנים ילנה דימובסקה וארנסט סורברג.

אריק שפירא הוא חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (1986), פרס ישראל לקומפוזיציה והוראה (1994) ופרס אקו"ם על מפעל חיים (2012).

אריק שפירא היה ממייסדי החוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה ב-1997, ובשנת 1998 עבר עם משפחתו לגור בחיפה. הוא לימד שנים רבות בחוג שבאוניברסיטת חיפה, וב-2014 פרש לגמלאות.

נפטר בשנת 2015.