אודות היצירה

היצירה ראתה אור לראשונה ב-1945 (הוצאת ניידט).

פרקי הסוויטה חוברו עבור תלמידי הפסנתר של המלחין בין השנים 1940 - 1944. אחרי פרק זמן זה חדל בוסקוביץ' ללמד פסנתר והקדיש את עיקר זמנו לקומפוזיציה והוראתה. פרקי הסוויטה בעלי אופי ריקודי ושופעים רעננות וחדוות חיים. בסגנונם המגוון והמיוחד הם מבטאים את הווי ארצנו. הוצאה זו כוללת עריכה של קשתות וארטיקולציה, אי-אלו תוספות להנחיות הביצוע, איצבוע וסימני פדל. הנני מקווה שהעריכה ,ההקדמה ודברי ההסבר לכל פרק ופרק יקרבו את הנגנים הצעירים לשפה המוסיקלית של הריקודים ולאווירה בה צריך לבצען.

הניב המוסיקלי המעניק לפרקי הסויטה את ההצללות ואת הצביון המזרחי נובע מהמרכיבים הבאים:

- המסגרת הצלילית – שילוב מודוסים שונים הבנויים על צליל מרכזי משותף

- המרווחים העיקריים – סקונדה, קוורטה, קווינטה, ספטימה

- החומר ההרמוני נובע מהמפגש בין קווים מלודיים שונים

- מרכיבים בולטים – קווינטות מקבילות (אורגנום), צלילים נחים (drone), אוסטינאטו מלודי וריתמי (ראה "דבקה" [2] והלווי ב"נופיה" [4])

- תבניות מלודיות קצרות החוזרות בשינויים, אוניסונו, הטרופוניה, עיטורים, מהלכים כרומאטיים ברבדים השונים של המרקם.

- הסגנון הפסנתרני – סוגי סטאקטו שונים, כדוגמת פיציקאטו, מרקטו ומרטלה, בדומה לפריטה הקיצבית בכלים המזרחיים כגון העוד, הסנטור, והקאנון. המלווים ע"י תוף הדרבוקה.