אודות היצירה

סוויטה לפירות הארץ לגיטרה סולו (1981) מציגה את העושר הצלילי ואת הרבגוניות של דרכים להפקת צליל, שמוסיקה עכשווית מעמידה בהישג ידו של גיטריסט וירטואוז. שונות טעמיהם של פירות הארץ, המשתרעים ממתוק לחמוץ (ממנדרינה עד לימון, למשל), היא האסוציאציה המסייעת בהבנת היצירה. המוסיקה מתפתחת בתהליך של פיזור ממרכזים טונאליים אחדים ועד ל-12, כך שכשהיצירה מתקדמת נעשה הגוון הצלילי דודקאפוני יותר ויותר. לראשון בארבעת הריקודים אופי של פרלוד; לשני – טבע מקצבי מובהק; הריקוד השלישי מורכב מרסיסים של טקסטורה פוגאלית ומתנהל בכבדות מה; הריקוד הרביעי הוא סיכום – צירוף ומיזוג – של אותם שברי המרכיבים.