אייל באט
היושבת בגנים
אודות היצירה
היושבת בגנים היא יצירה של כמיהה רוחנית.
המפגש עם דרורה ברוק נתן לי את ההשראה לצקת כמיהה זו אל תוך כתיבה לכלי שהיה עד אז די עלום עבורי - החלילית. הנגינה של דרורה, שיש בה התכוונות עמוקה יחד עם אהבה גדולה, עיצבה במידה רבה את הרקע לכתיבת היצירה.
במפגשים המשותפים שלנו, ניגנה לי דרורה בכל סוגי החליליות והשמיעה לי מעל גבי תקליטורים מבחר של רפרטואר החלילית מימי הביניים ועד ימינו. אט-אט חדרה אלי ההכרה כי נפתח לי פתח אל עולם עשיר ומסקרן ששורשיו בימים קדומים של לחשים וכשפים.
אך טבעי הדבר שהאינטימיות והמופנמות של נגינתה של דרורה, יחד עם הברק העדין של הווירטואוזיות שלה, מצאו דרך ישירה אל ליבי בבואי להביע בצלילים את פנייתו רוויית-הגעגועים של האוהב אל האהובה המיסטית של שיר השירים.
מבחינת השפה המוזיקלית אומץ המודל של יצירה רומנטית חד-פרקית הכתובה באופן חופשי ועושה שימוש בטקסטורות שקופות.
ברצוני לציין שתי השפעות מוזיקליות שבלעדיהן הייתה חסרה היצירה את צבעה המיוחד: הראשונה היא המוזיקה הקלטית, שבה תופסת החלילית כידוע מקום של כבוד. החופש והמרחבים של היצירה באים מכיוון זה. ההשפעה השנייה היא זו של החזנות המזרח-אירופית. משהו בגעגועים והעצב הדק של מוזיקה זו נכנס גם ליצירתי. אני מקווה שתאהבו אותה.
אייל באט