אודות היצירה

לסימפוניה זו יש הרבה קווים משותפים עם עולם המוזיקה הקלאסית: היא כתובה בשלושה פרקים: מהיר – איטי – מהיר. היא פותחת בטוניקה מי מינור ומסיימת במי מז'ור. כל הפרקים משלבים צורות קלאסיות כגון פוגה, ווריאציות וסונטה. היצירה ממצה את העקרון של פיתוח ועיבוד נושאים מוזיקליים סימפוניים. בסגנון המוזיקלי של היצירה כמעט ואין עקבות של זרמים מוזיקליים מתקופתנו. כמו כן אין בה התייחסות לדרכי ביטוי מקובלות של ישראליות במוזיקה האמנותית המקומית. למרות זאת, החיפוש אחר סגנון מוזיקלי עצמאי עשוי לכשעצמו להביא גם ביטוי חדש לרוח הזמן והמקום. היצירה מוקדשת להסכם בין הישראלים והפלסטינאים בספטמבר 1993.