דינה אברך

אברך נולדה ב-1925 בתל אביב. כשרונה המוסיקלי התגלה בהיותה ילדה, כשאורח התזמורת הפילהרמונית (אז "הארצישראלית"), המנצח האיטלקי ברנרדינו מולינרי האזין לנגינתה והמליץ עליה בפני ההנהלה. הופעת הבכורה שלה כסולנית התקיימה באולם "אהל" בתל אביב, בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר של גריג בליווי התזמורת הפילהרמונית. 

היא למדה מוסיקה אצל רבקה שרתוק-הוז, אחות שר החוץ וראש הממשלה משה שרת ואשתו של דב הוז, מראשי תנועת העבודה וממייסדי "ההגנה". בהיותה בת 6 בלבד כבר הלחינה, מבלי שידעה אפילו לכתוב תווים, 11 קטעים קטנים לפסנתר.

בהמשך השתלמה אצל המנהל האמנותי הראשון של הפילהרמונית, פרופ' ליאו קסטנברג, תת-שר-המוזיקה בגרמניה הטרום היטלראית. לאחר מכן יצאה להשתלמות באקדמיה הממלכתית למוסיקה בווינה.

עם סיום לימודיה בהצטיינות, קיבל אותה הפסנתרן האיטלקי הגדול ארתורו בנדטי מיקלאנג'לי כתלמידתו הפרטית. שלוש שנים שהתה בבולצאנו כתלמידת המאסטרו. בין ההשתלמויות ביקרה בארץ על פי הזמנת התזמורת הפילהרמונית, והופיעה כסולנית תחת שרביטם של מנצחים ידועי שם, בהם פאריי וצ'ליבידקה.

במשך השנים הוסיפה דינה אברך להופיע כסולנית עם הפילהרמונית ועם תזמורת רשות השידור, וכן ברסיטלים בארץ ובארצות אירופה. בין לבין, נענתה לפניית משרד החוץ ויצאה מטעמו לסיור קונצרטים באפריקה (חוף השנהב, ליבריה), שם הוכתרה בטקס מיוחד כ"אבירת העם הליברי".

מתוך כתבה בעיתון הארץ