שלמה יפה

שלמה יפה נולד בוורשה, 19 במאי 1909. בנעוריו למד פסנתר, תיאוריה וסולפג' בסמרה, רוסיה (1921-1918) ובשנת 1924 הצטרף לתנועה הציונית "השומר הצעיר" בוורשה, שם ניגן מנדולינה, טובה, בריטון וקלרינט בתזמורות השונות. הוא סיים את הסמינר למורים בפוזנן (פולין) בשנת 1928, וב-1930 למד חקלאות בברנו (צ'כוסלובקיה).

הוא עבר לפלשתינה כדי להקים קיבוץ בשנת 1932. רק לאחר שנת 1940 החל לעסוק שוב במוסיקה, תחילה בהוראת מוסיקה ועיבודים שונים בקיבוץ בית אלפא. לאחר תקופת לימודים (1953-1947) אצל יוסף טל ועדן פרטוש באקדמיה למוסיקה בירושלים, ובאופן פרטי אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', הוא הקדיש עצמו להלחנה ולהוראה בקונסרבטוריון העירוני של הקיבוצים בעמק בית שאן, שם שימש כמנהל עד שנת 1973.

בשנות ה-50, בעקבות השפעתו של בוסקוביץ', הוא השתמש באלמנטים כגון שירת יהודי המזרח, מאקאם, הטרופוניה וסוג של מודאליות כרומטית, לרוב תוך שימוש הבעתי בתנ"ך ובדרמות ישראליות, כמו למשל בקנטטה "מעשיות הר גלבוע" (1953), אך גם ביצירות סימפוניות ניאו-קלאסיות בסגנון פרוקופייב. אלמנטים אלה מופיעים גם ביצירותיו המאוחרות יותר, למרות השפעתו של שנברג על יצירות שנות ה-60, ההשפעה של ביקורו בדרמשטט והפגישות עם לוטוסלבסקי ופנדרצקי. הקנטטה שלו "עליה לילה אחר לילה" (1978), למשל, מציגה הרבה מההשפעות המודרניות כולל טכניקות ווקאליות מורחבות וקלסתרים, אך למרות ההתפתחויות האלה, יפה תמיד נותר "מלחין קיבוץ", הן בדרך שבה לימד ובשורשיו התנכיים.

שלמה יפה מת בבית אלפא, 29 בדצמבר 1995.