חיים אלכסנדר

חיים אלכסנדר נולד בברלין ולמד בקונסרבטוריון שטרן בעיר עד להרחקתו מהלימודים ב-1936 בעקבות הגבלות המשטר הנאצי. באותה שנה הגיע לארץ ישראל והחל ללמוד הלחנה אצל המלחין שטפן וולפה ופסנתר אצל אירמה וולפה-שיינברג ואילונה וינצה-קראוס. במהלך שנות לימודיו ניגן ג'אז בבתי קפה בירושלים ונודע כמאלתר מחונן. אלכסנדר נמנה עם מייסדי האקדמיה למוסיקה בירושלים (לימים האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים) ולימד שם, עד לפרישתו, פסנתר, תאוריה, הלחנה ואִלתור. כמו כן, לימד במחלקות למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, במכון דלקרוז בז'נבה ובאוניברסיטת ניו יורק. בשנות ה-50 השתתף אלכסנדר בקורסי הקיץ של מוזיקה אוונגרדית בדארמשטט בגרמניה ובשנות ה-70 ערך ועיבד מספר רב של שירים מסורתיים, להרכבים מגוונים, שבחר מתוך אוסף ארכיון הצליל של הספרייה הלאומית בירושלים.

ביצירותיו של אלכסנדר בא לידי ביטוי המתח שבין הדחף האידאולוגי ליצירת מוזיקה לאומית מקורית היונקת ממרכיבים מוזיקליים ים-תיכוניים וממוזיקה יהודית עממית לסוגיה, לבין שימור המורשת המוזיקלית האירופית והצורך בהתנסות בחידושים המוזיקליים המערביים העכשוויים. אלכסנדר הלחין יצירות תזמורתיות וקאמריות, מוזיקה לפסנתר, מוזיקה למקהלה ושירים.

אלכסנדר זכה בפרסים רבים, בהם פרס אנגל (1956), פרס ארתור רובינשטיין (1973), פרס אקו"ם למפעל חיים (1996) ופרס ראש הממשלה (2001).