יעקב גלבוע

יעקב גלבוע (2 במאי, 1920 – 9 במאי, 2007) היה מלחין ישראלי.

יעקב גלבוע (ארווין גולדברג) נולד בקושיצ'ה, צ'כוסלובקיה. מגיל שלוש גדל בווינה, שם למד נגינה בפסנתר מגיל שמונה. בשנת1938  עלה לארץ ישראל בזכות מלגת לימודים לטכניון בחיפה. אחרי מלחמת השחרור, בה שירת בפלמ"ח, החל לעבוד כמנהל חשבונות בעיריית תל אביב. בשנת1980 יצא לגמלאות והקדיש את כל זמנו להלחנה.

גלבוע החל ללמוד מוזיקה בארץ ישראל, תחילה בכוחות עצמו, מספר "תורת ההרמוניה" של ארנולד שנברג, ואחר כך אצל יוסף טל בירושלים. הוא הספיק לסיים את לימודיו בבית המדרש למורים בירושלים לפני שהתגייס לפלמ"ח בשנת 1947. אחרי המלחמה המשיך ללמוד בעצמו ולבסוף למד באופן פרטי תזמור אצל פאול בן חיים, בין השנים1953  עד 1956. בשנים אלה החל להלחין בסגנון פוסט-רומנטי ים-תיכוני. 

את השנים הבאות הקדיש גלבוע לחיפושי סגנון חדש, לאחר שסגנון הכתיבה הקודם לא ענה עוד על דרישותיו. הוא בחן את שיטת שנים עשר הטונים, הסריאליזם והנאו-אימפרסיוניזם, בעיקר של ליגטי, ואף השתתף בקורס למוזיקה חדשה בקלן, בהדרכת שטוקהאוזן ואחרים. עם זאת סגנונם לא ישר בעיניו ולאחר שובו ארצה החל ליצור לו סגנון משלו, המאחד את סגנון האוונגרד עם מאפיינים מזרח תיכוניים וחופשי מכל אסכולה מוגדרת.

מתוך ויקיפדיה