יוסף טל

יוסף טל נולד ב-18 בספטמבר 1910 כיוסף גרונטל בפוזן, פולין ונפטר ב-25 באוגוסט 2008 בירושלים. מלחין ופסנתרן ישראלי, ממייסדי המוסיקה האמנותית הישראלית. לאחר שנולד עברה משפחתו לברלין. באקדמיה הגבוהה למוסיקה בברלין למד הלחנה עם פאול הינדמית והיינץ טיסן, היסטוריה של המוסיקה עם קורט זקס ופסנתר עם מקס טרפ. ב-1934 עלה לארץ ישראל והתקבל כחבר בקיבוץ גשר. בשנת 1936 עבר להתגורר בירושלים, הופיע כפסנתרן וניגן בתזמורת הארץ-ישראלית (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית). טל לימד הלחנה ופסנתר בקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוסיקה בירושלים והיה ממייסדי האקדמיה למוסיקה בירושלים. בשנת 1950 היה הראשון ללמד מוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית וב-1965 נמנה עם מייסדי המחלקה למוסיקולוגיה שם. טל הינו חלוץ המוסיקה האלקטרונית בארץ והוא הקים את המעבדה האלקטרונית למוסיקה באוניברסיטה העברית. טל התנגד לאידיאולוגיה הלאומית במוסיקה הישראלית וטען לחופש אמנותי של המלחין. ביצירותיו השתמש בטכניקות המוסיקליות האירופיות החדשניות ביותר, כולל השיטה הסריאלית, וביצירותיו האלקטרוניות שילב כלים אירופיים מסורתיים. טל חיבר מוסיקה תזמורתית, קאמרית, מוסיקה לכלי סולו ומוסיקה ווקלית.