סטלה לרנר
סטלה לרנר היא אחד הקולות הייחודיים והמרתקים במוזיקה הישראלית במאה ה-21. היא נחשבת דמות מובילה בשדה השיר האמנותי בעברית, שבו יוצרת לרנר זיקה עמוקה בין מסורת מוזיקלית אירופאית לבין כמה מן הטקסטים המאתגרים בפואטיקה הישראלית. זאת בנוסף לתרומתה למוזיקה ליטורגית יהודית (הן להרכבים קאמריים, הן למקהלות), 'מלודראמות' מוזיקליות לשחקנית ופסנתר, מוזיקת ג'אז ועוד. יצירותיה בוצעו והוקלטו על ידי טובי המוזיקאים בישראל וזכו לביצועים בפסטיבלים יוקרתיים ובקונצרטים של 'לידר' ומוזיקה קאמרית, שחלקם יוחדו ליצירותיה, בישראל, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, ליטא וארצות הברית.
יצירותיה משמשות רפרטואר לימודי קבוע בפקולטות לזימרה וחומר לרסיטלים, כיתות אמן ותחרויות בינלאומיות בארץ ובחו"ל, וזוכות להשמעות תכופות ב-"כאן קול המוזיקה" ולכתבות אוהדות בעיתונות. גרסאות תזמורתיות שלהם הוזמנו עבור קונצרט הפתיחה של חג המוסיקה הישראלית (2014), והוצגו לצד יצירות מאהלר וברטוק בסדרה הסימפונית של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשל"צ (2025).
בשנת 2018, הקדישה אוניברסיטת אוקספורד אירוע מיוחד ליצירותיה במסגרת ה-Oxford Song Network, שכלל רסיטל מהלחנותיה לפואמות של לאה גולדברג (בהשתתפות זמרת הסופרן שרון רוסטורף-זמיר והפסנתרן מרק ורטר) ורב-שיח אקדמי מתחומי הספרות, המוזיקה והתרגום, שהתמקד בפרשנותה הייחודית והנועזת של לרנר לטקסטים של גולדברג, ובשילוב בין המסורת האירופאית לבין ישראליות מובהקת שמאפיין את המשוררת ואת המלחינה כאחד. הדיאלוג העמוק והמרתק בין המוזיקה של לרנר לשירתה של גולדברג עמד גם במוקד של רסיטלים ופסטיבלים בליטא בשנים 2019 עד 2023. אירועים אלו הגיעו לשיאם ברסיטל במסגרת "XVI Music Festival" (2024) שיוחד כולו לשירי גולדברג של לרנר, ביוזמתה ובביצועה של זמרת הסופרן אסטה קריקסונייטה, מתוך שאיפה להשיב את דמותה ושירתה של גולדברג לארץ מוצאה. המוזיקה של לרנר זכתה לתהודה משמעותית גם בפסטיבל "קול – מוזיקה יהודית" בגרמניה (2018), ובפסטיבל ברגנץ באוסטריה (2023).
בישראל, נכללו שיריה, בין היתר, בחג המוסיקה הישראלית (2012, 2014); ברסיטל "בין מאהלר לאקספרסיוניסטים אחרים" (פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, כפר בלום, 2022); בפסטיבל 'ווקס פמינה' של פורום המלחינות והמבצעות בישראל (2016, 2018, 2019); וברסיטל משותף עם המלחין והפסנתרן אייל באט ז"ל במסגרת הסדרה "פועם בלב: מוזיקה קאמרית ישראלית" (2024). ב-2025 פתחו שירים תזמורתיים פרי עטה, בבכורה עולמית, קונצרט בהשתתפות זמרת הסופרן אלה וסילביצקי והמנצח ג'ורג' פהליביניאן.
רבים משיריה של לרנר יצאו לאור בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית, במקור העברי ובתרגום אקוויריתמי לאנגלית. שני אלבומים באורך מלא מיצירותיה יצאו אף הם במכון: שירת אשה (2016) – מבחר 'לידר' עבריים, בהשתתפות זמרת הסופרן שרון רוסטורף-זמיר, הפסנתרנים חגי יודן וויקטור סטניסלבסקי, ונגנים נוספים; ו-לו הייתי מוזיקה (2024) – מבחר מלודראמות בהשתתפות השחקנית מיכל בת-אדם, וחגי יודן בשירה ובפסנתר.
בנוסף לפעילותה האמנותית, פיתחה לרנר שיטה ייחודית בתחום הטיפול במוזיקה המבוססת על יצירות "דיוקנאות מוזיקליים" שנועדו לתת ביטוי לעולם הרגשי של המטופל. שיטה זו נמצאת במוקד עבודת המחקר המקיפה "Portrait Song in Music therapy: Stella Lerner’s Song-based Approach" מאת ד"ר רבקה אלקושי, שהתפרסמה ב-2021 במגזין Voices: A World Forum for Music Therapy.