מוסיקה קלאסית תוצרת הארץ

המוסיקה הקלאסית נובעת ממאות שנים של התפתחות אמנותית עשירה באירופה. בכל חלקי היבשת, אסתטיקות שונות נוצרו והתקדמו באופן מקביל, השפיעו זו על זו, והביאו לכדי קווי מתאר מוסכמים אשר מאפיינים מוסיקה קלאסית. באיטליה, בצרפת, בגרמניה, אנגליה ורוסיה אמנים ביטאו תבנית נוף מולדתם באמצעות המוסיקה, ולאור תמורות פוליטיות ומהפכות דתיות השפיעו זה על זה באופן חסר תקדים.

מתוך כך, כיצד אנו מנגנים ומאזינים למוזיקה קלאסית שנכתבה בארץ?

מוסיקה קלאסית ישראלית

בניגוד למדינות אירופה, שורשיהם של יושבי ארץ ישראל אמנם נטועים אלפי שנים אחורה, אך זאת על פי אתוס דתי ונרטיב תרבותי – לפיכך, אין תיעוד למוזיקה שנכתבה על ידי אבותיהם. למרות זאת, העולים הראשונים ארצה מאירופה, מתוך שאיפות אמנותיות וגם ציוניות, רצו ליצור תרבות מוסיקלית ישראלית.

הבדל נוסף בין ישראל למדינות אירופה הוא הרכב האוכלוסייה שבה – לארץ ישראל הגיעו עולים ממדינות שונות ומגוונות, אשר הביאו יחד איתם את האסתטיקה האמנותית לפיה הם התחנכו. 

העולים בעלייה הראשונה אשר הלחינו מוסיקה קלאסית הגיעו מהאימפריה הרוסית בשלהי המאה ה-19. הם כתבו כחלק ממה שנקרא לימים "אסכולת סנקט פטרבורג" וסגנונם היה סינתזה בין אסתטיקה רומנטית שמרנית ומוסיקה יידישאית מהשטעטל. סגנון זה לא צבר פופולריות רבה ונזנח כמעה לאחר העליות הבאות.

העולים לאחריהם הגיעו מארצות דוברות גרמנית, והם התחנכו על מוסיקה קלאסית באסכולה גרמנית ועל האסכולה הווינאית השנייה. עבורם, ארץ ישראל ששוכנת במדבר ויושבים בה ילידים ממוצא ערבי ומזרח תיכוני היוותה מקור השראה אקזוטי – לכן יצרו סגנון חדש אשר יאפיין את יצירתם – הסגנון הים תיכוני.

בין המלחינים בסגנון הים תיכוני נמנה את פאול פרנקנבורגר (לימים בן חיים) שהגיע מגרמניה, ואלכסנדר בוסקוביץ' שהגיע מטרנסילבניה ועוד רבים אחרים.

הם עסקו רבות בניסיון למפות את הסגנון שהם תפסו כאותנטי ביותר לארץ ישראל ולפיו כתבו מוסיקה.

סייעה רבות בהגשמת חזונם ברכה צפירה, אשר החזיקה כמות אדירה של שירי עם מכלל הקהילות היהודיות. מלחינים רבים, בינם בן חיים כתבו עבורה עיבודים לשירי עם, אשר בוצעו באופן קונצרטנטי.

מאז, המוסיקה הקלאסית הישראלית פרחה לכיוונים רבים בהשפעות רבות, ביניהם: מוזיקה סריאלית, מוזיקה בהשפעה צרפתית ואמריקאית, וגם מוזיקה ערבית כתובה. 

ב 30 השנים האחרונות המוסיקה הקלאסית הישראלית צוברת תאוצה בקרב הקהילה המוסיקלית הישראלית, וגם מחוץ לארץ.

אם לפני כן המוסיקה הישראלית נדחקה לשולי הרפרטואר המבוצע, בשנים האחרונות בשל צמיחה בהקלטות ובהוצאות לאור של יצירה ישראלית, אמנים ומאזינים רבים יותר נחשפים למוזיקה הקלאסית הנהדרת שנכתבה בארץ.

המכון למוזיקה ישראלית פועל מאז שנת 1961 בתמיכה, הקלטה והוצאה לאור של יצירה ישראל בתחום המוסיקה הקלאסית. כמעט כל האמנים הישראלים אשר מלחינים מוסיקה קלאסית עושים זאת באמצעותו של המכון. ניתן להיכנס לאתר המכון על מנת לגשת לתווים והקלטות רבות של יצירות קלאסיות ישראליות.