ספרי תווים: מפת הדרכים לכל מוזיקאי חובב או מקצועי

ספרי תווים מהווים הדרך היעילה ביותר להפצה ונגינה של מוזיקה. מלחין אשר מעוניין שמוסיקה פרי עטו תופץ ותושמע, כמו גם נגנים מבצעים או חובבים אשר מעוניינים לנגן יצירות של מלחין מסוים מוטב שיעשו זאת באמצעות ספרי תווים.

כיום, ספרי תווים ליצירות קלאסיות ישראליות מאפשרים תפוצה רחבה של יצירות אלו, ולזכותן תיזקף העדנה המחודשת ליצירות ישנות, כמו גם ההצלחה של מלחינים בני זמננו בארץ או מחוצה לה.

מדוע אנו זקוקים לספרי תווים?

משחר הציוויליזציה האנושית המוסיקה היוותה חלק נכבד מחיי האדם והשתלבה בכל היבט בחייו – פולחן, תרבות ובידור, מלחמה, אהבה ושנאה ועוד.עם זאת, את המוסיקה לא נהגו לתעד, והיא הועברה בעל-פה בין הדורות, כמו שלל צורות נוספות של אמנות ותרבות. 

אמנם עדויות מוקדמות מאוד של תיווי ראשוני ניתן לתארך גם למאה ה-15 לפני הספירה, התיווי תפס תאוצה ועוגן על ידי חוקים מוסכמים רק סביב ימי הביניים (החל מהמאה ה-9).המניע לכך היה דתי – כך יוכלו להעביר את מזמורי הכנסייה בקלות רבה בין הזמרים ואל המאמינים.

עם זאת, התיווי היה פרימיטיבי ויסודי וסימן בעיקר תנועות יחסיות, כלומר, לא סומן תו ספציפי. לאחר מכן הומצא התיווי ה"נאומטי" אשר מזכיר במידת מה את המודרני, כל תו נקרא "נאומה" והוא צויר בצורת מרובע.

התיווי התפתח לאיטו לכדי החמשה והתווים אותם אנו מכירים כיום, ובסוף הרנסנס ותחילת הבארוק התייצב ואומץ על ידי רוב המלחינים וצרכני המוסיקה. ספרי תווים צברו פופולריות עם מהפכת הדפוס – תווים מודפסים היו זולים יותר, נגישים יותר ובתפוצה רחבה. נוסף על כך ניכרה עלייה משמעותית באחוז האוריינות, וגם בקריאת התווים. 

נגנים חובבים יכלו לראשונה לרכוש תווים אשר הודפסו באמצעים מכאניים וכך לנגן ולהאזין למוסיקה גם בבתיהם (הרי לא היו הקלטות באותה תקופה, ועל מנת להקשיב למוסיקה היית מוכרח להגיע לכנסייה או לקונצרט).

יחד עם זאת, התיווי עצמו נעשה חשוב יותר עבור המלחין – נוצרו סימנים מדויקים על מנת להעביר את רצון המלחין בצורה המיטבית ביותר. מתוך כך גם צורת ההלחנה השתנתה – מעמדו של המלחין עלה, ועל המבצע להיות כמה שיותר נאמן לרצונו של המלחין, בעוד שבעבר ניתן חופש גדול יותר למבצע על מנת שיאלתר כרצונו.

ספרי תווים למוסיקה קלאסית ישראלית

בדומה לתהליך הכללי שקרה בתחום המוסיקה הקלאסית, כך גם בפריזמה של תולדות מדינת ישראל. ספרי תווים למוסיקה קלאסית ישראלית החלו להיות מודפסים בהדרגה עד שבשנת 1961 עם הקמת המכון למוסיקה ישראלית אלו נעשו נפוצים בהרבה.

באמצעות הדפסת מוסיקה קלאסית ישראלית אנו מחזקים את מעמדה הראוי כאמנות גבוהה, אשר לה מעמד בלתי מעורער ברפרטואר המבוצע המקובל.

המכון פועל באדיקות למען המוסיקה האמנותית בישראל והפצתה. בין פועליו הרבים – הקלטת יצירה ישראלית והחזקתה באופן זמין לכל באתר המכון, ותיווי ומכירה של ספרי תווים למוסיקה קלאסית ישראלית, כגון: מאחורי כל זה, מסע אל תום האלף, טריפטיך לפסנתר ועוד יצירות רבות אחרות.