יהויכין סטוצ'בסקי

חמישה קטעים
לרביעיית כלי קשת

מק"ט: IMI 8666
שנת כתיבה: 1959
משך היצירה: 16 דקות
מו"ל: מכון למוסיקה ישראלית
מסת"ב: 9781491127599
מילות מפתח:
רביעיית כלי קשת, כינור, ויולה, צ'לו

חמישה קטעים לרביעיית כלי קשת היא אחת היצירות הבודדות שחיבר סטוצ'בסקי להרכב זה; עם זאת ניסיונו העשיר כנגן צ'לו ברביעיית יינה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ברביעייה הווינאית בהובלת רודולף קוליש בשנות העשרים, וברביעייה שייסד לאחר הגעתו לארץ עם הכנרים יוסף קמינסקי ואלפרד (אריה) גינזבורג והוויולן מרק ראק, הוביל לשליטתו לא רק בביצוע הרפרטואר הקלאסי והרומנטי, אלא גם במוזיקה מודרנית. אף שסטוצ'בסקי מזוהה בדרך כלל עם המוזיקה היהודית המזרח-אירופית, הרפרטואר הרומנטי והמודרני, לצד השפעה הולכת וגוברת של סמנים אופייניים של מוזיקה ישראלית כדוגמת מודאליות וקישוטים הם שעיצבו את סגנון כתיבתו ביצירה זו.

על אף שניתן לחוש בהימצאותם של מרכזים טונליים, סטוצ'בסקי נמנע במכוון מהיצמדות לסולם ספציפי או לצורה נוקשה כדוגמת צורת הסונטה האופיינית לכתיבה המסורתית לרביעיית מיתרים. במקום זאת, ובדומה ליצירה חמישה קטעים לחליל סולו (1956), מדובר בקטעי אופי חופשיים. נוסף על כך, אין ניגודים תמטיים משמעותיים בתוך החלקים, אלא העמדת רעיונות מוזיקליים משלימים זה מול זה. מאפיינים דומים הופיעו גם ביצירות מאוחרות יותר להרכבים של כלי נשיפה.

הקטע הראשון נבנה מתוך מוטיב מלודי שירתי המהווה גרעין לכל ההתפתחויות במהלכו. הקטע השלישי, האדג'יו, ממשיך במידה רבה את סגנונו של הקטע הראשון, אך הוא איטי יותר ובעל אופי קודר. החלק השני הוא מעין סקרצו המגשר ביניהם, והוא כולל פיציקטו, קישוטים ושינויים דינמיים. המודראטו הקצר מופיע בחלק הרביעי נבנה מתוך הנושא המלודי הפותח בכינור, והוא מוביל ברצף אל האלגרו המהיר המסיים. בדומה לריקוד ההורה הנרמז בחלק האחרון מבין חמשת הקטעים לחליל, גם כאן מודגשים המקצב הריקודי, התנועות המודליות וקישוטיות הקו המלודי ומבליטים את הטון 'הישראלי' של היצירה.

ד"ר ענת ויקס