אודות היצירה

באחד הערבים של אביב 1982 ירדתי למזנון האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים אחרי יום עבודה ארוך ומפרך. פתאום לכדו אוזני צלילי נגינה של שני חלילנים שהתאמנו באחד מפרוזדורי הבניין והדי נגינתם זרמו לכל עבר. הצירופים שם הפיקו עוררו בי תחושות מוזיקליות עזות שהריצו אותי לחדרי, שם רשמתי כמה מוטיבים ששימשו אחר כך בסיס לטנדו. למיטב זיכרוני סיימתי את היצירה כעבור כמה שבועות, וביצוע הבכורה שלה התקיים כשנתיים לאחר מכן על ידי החלילנים אראלה תלמי ואורי שוהם, שהקליטו אותה ב"קול ישראל". היצירה היא ביסודה דיאלוג בין שני כלים שווי-צליל ושווי-זכויות. המוטיבים הבסיסיים עוברים סדרת פיתוחים במובן המלודי, הריתמי והארטיקולטיבי. בצירופים האנכיים ישנם אלמנטים הטרופוניים, שואבים את השראתם ממוזיקת המזרח ומטכניקות כתיבה בנות זמננו. היצירה בת פרק אחד והיא בעלת מבנה חופשי. הקטעים השונים נובעים זה מתוך זה תוך התייחסות אסוצייטיבית לאלמנטים הבסיסיים של היצירה ותוך שינוי מתמיד במרקם. הופעת קטע הביניים בטמפו מתון ושונה, ובאווירה הרמונית פחות מתוחה, עשויה לגרום למאזין תחושה של צורה א-ב-א. קטע הסיום הוא בבחינת שיא המשמש גם כסיכום האלמנטים העיקריים של היצירה. צבי אבני