אודות היצירה

הסברים מילוליים של יצירה מוסיקלית מוגבלים, בשל העדר מוסכמות בלשון היומיום. במשך תקופות ארוכות תורגמה המוסיקה המסורתית לעגה טכנית שיש בידה לסייע למאזין להכיר ביטויים מוסיקליים מגובשים מסוימים בתחומים המלודיים, ההרמוניים, הקצביים ואחרים. בעזרת מונחים אלה יכול המאזין להפעיל תפיסה מודעת של האירועים המוסיקליים ביצירה, עד שהוא מגיע לשלב של שיתוף פעולה רצוי ב בין תגובותיו הרגשיות והאינטלקטואליות.

למוסיקה בת-זמננו טרם נמצאו המקבילים בשפת-החובבים העשויים להסביר דרכים שונות של חשיבה מוסיקלית, והעשויים להוליך אל מבנה שונה ואל חוקים שונים של הארכיטקטורה המוסיקלית.

אני מבקש מן המאזין לשחרר אותי מהשלכות פסבדו-פילוסופיות, מהערות טכניות יבשות, מרמזים ביוגרפיים, מהשקפות אידאולוגיות וכדומה. כל אלה אמנם יוצרים רשימת-הסבר קלה וקריאה מעניינת למדי - אולם אין בכוחם לחשוף את האמת הכנה של החוויה המוסיקלית.

אני מאמין ביכולתו של המאזין להשתחרר מהשוואות (שאין להן קשר) אל יצירות המוכרות לו היטב. במקום זאת מוטב לו לעקוב, בעזרת כושר- הסקרנות הטבעי, אחר דגמים חדשים, מרקמים חדשים, התייחסויות חדשות, וחומרים צליליים חדשים. בקיצור: לתת לעולם שונה של מוסיקה לחדור ולשקוע בקרבו, בלי המכשלות של הערכות מותנות מראש.

בשעת ההאזנה לסימפוניה זו שלי יבחין המאזין במהרה כי המושג ‘סימפוניה’ איננו זהה במקרה זה לסימפוניה הקלאסית. כאן מסמלת המילה את כל המתרחש בוויכוחים בין כלים בודדים, בין קבוצות כלים, ביחסים המצטלבים בין אמירות שונות ודעות שונות – כולם עוסקים ברעיון בסיסי המתפרק לגורמים שונים, וחוזר ומתאחה שוב ושוב בנקודת השיא עד שהצלילים נמוגים בהדרגה בסיומה של היצירה.

יוסף טל