אודות היצירה

היצירה נכתבה לנגן הטרומבון בני סולחין (לו היא גם מוקדשת) ולאנסמבל המאה ה-21. שמה של היצירה וכן תוכן פרקיה, עוקבים באופן חופשי אחר הרשמים שחרת בזיכרוני סרטו של ז'ק טטי (Jaques Tati) – PLAYTIME. זהו הנועז והמופשט מבין סדרת הסרטים האנינים שמר הולו (Mr Hulot), דמות קומית-פילוסופית ייחודית, עומדת במרכזה. כמו בסרטו של טטי, מורכבת היצירה מארבע פרקים המושמעים ללא הפסקה ביניהם. בפרקים אלה, מתעמת הסולן עם האנסמבל באופנים שונים. בראשון, ניסיון כושל להשתלב ולפענח את התנהגותו הצלילית של האנסמבל, הפועל כמכונה שחוקי פעולתה נסתרים. הפרק השני מנסה לחקור את המצב הנמצא בין ערנות (שבה להתבוננות תוצאות ברורות), לבין מצב הרבה פחות מודע, המוביל להזייה. הפרק השלישי, משלב מקצבי ריקודים מעולם המוסיקה הקלה ומועדוני הלילה באופן המוביל, בהכרח, לתוצאה מצערת. היצירה מסתיימת בפרק אשר מפענח במעט את העקרונות הנעלמים במישור הצלילי שבפרקים הקודמים מחד, ומהווה מעין קרוסלה מוסיקלית המתקדמת כספיראלה כלפי מעלה עד היעלמותה, מאידך. כאן הסולן וההרכב מגיעים לשילוב הרמוני אך האינסופיות שהתבנית המוסיקלית מבטאת, מותירה סימן שאלה אחריה. (ר' סרוסי)