אודות היצירה

הקונצ'רטו לתזמורת נכתב בהזמנתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. עבורי זוהי זכות גדולה, שכן אין זו פגישתי האמנותית הראשונה עם נגניו של הרכב יוצא דופן זה.

כאשר המנהל המוזיקלי של התזמורת, להב שני, הודיע לי כי היצירה תבוצע במסגרת קונצרט הפתיחה של העונה ה-90, התעוררה בי מחשבה מעמיקה על אופייה ועל משמעותה. לבסוף החלטתי לכתוב קונצ'רטו לתזמורת – ז'אנר המאפשר להבליט את ייחודה של כל אחת מקבוצות הכלים, את הווירטואוזיות שלהן ואת הפוטנציאל האמנותי העצום הטמון בהרכב כולו.

היצירה בנויה משלושה פרקים רחבי היקף המתלכדים לכדי קשת סימפונית רציפה אחת.

הפרק הראשון – Allegro לוהט ורב-עוצמה, המבוסס על עקרון ה-Perpetuum Mobile ("תנועה מתמדת"). הפרק נשען על זרימה בלתי פוסקת של אנרגיה דרמטית, כוחנית וסוחפת, המניעה את היצירה כולה קדימה.

הפרק השני – Grave – הפרק הארוך והנרחב ביותר ביצירה, המחולק לשלוש אפיזודות עצמאיות. כל אחת מהן מהווה הד לדרמה הפנימית ולמתח הנפשי שכולנו חווים בתקופה זו. זוהי מוזיקה של התבוננות, זיכרון וחשבון נפש – תגובה אנושית למציאות מורכבת ורבת תהפוכות.

הפינאלה מהווה חזרה מחודשת ומועצמת לאנרגיה של הפרק הראשון. כאן שולטת עוצמה אדירה, כמעט יסודית, הבנויה על תבניות ריתמיות פשוטות בעלות כוח מניע עצום. פרק זה דורש מכל קבוצות התזמורת רמה גבוהה במיוחד של דיוק אנסמבלי, וירטואוזיות טכנית ואחדות מוזיקלית מלאה.