אודות היצירה

בן-חיים חיבר את יצירתו שלושה שירים ללא מילים כ"ווקאליזות" לקול זמרה גבוה בלוויית פסנתר, אולם אחרי השלמתה הרגיש, כי אפשר לבצעה גם ע"י כלי נגינה; הנוסחאות השונות לכלי נגינה סולו ולפסנתר הן פרי עיבודן של הווקאליזות ע"י הקומפוזיטור עצמו. המחבר מתאר את שלושת פרקיה של סוויטה זעירה זו כ"תמונות בצלילים בעלות אופי מזרחי" ומוסיף, ש"כל אחד אשר דמיונו זקוק לעזרת פירוש נוסף יוכל לזכור ב׳נעימה׳ בעלת המילודיות רחבת-הנשימה את הלך-הרוח השורר בהרי יהודה בחום יום קיץ בלא רחמים, בעוד שב׳בלדה׳ מהדדת הפטטה החדגונית של מספר מזרחי; השיר האחרון מבוסס על נעימת-עם יהודית-ספרדית – פנינה אמיתית אשר רק אני סיפקתי לה משבצת". באשר לנגינת הקטעים, העיר הקומפוזיטור, כי "על מנגן אשר רצונו לבצע את שלושת השירים ללא מילים, להמנע לחלוטין מנגינה וירטואוזית מבריקה ולהדגיש במקום זה את ההבעה המילודית הטהורה". אורך הביצוע של היצירה הוא עשר דקות בקירוב.