אודות היצירה

תחילתם של פרקי מוסיקה אלה כאוסף פרקים למרימבה שנועדו בשביל אמן כלי הנקישה חן צימבליסטה. ושמעתי אותו מנגן שנים מהם בקונצרט בעיר הנובר שבגרמניה.

כמה שנים אחרי זה עיבדתי ששה מן הפרקים האלה בשביל ויבראפון ופסנתר. וניגנו אותם צבי יפה בויבראפון וארנון זימרה בפסנתר בקונצרט מוקדש ליום ההולדת של יקירתנו שרה שטיינלאוף שנערך באולם פליציה בלומנטל בתל-אביב.

לבסוף עיבדתי את אותן ששת הבגטלות לשני פסנתרים בשביל צמד הפסנתרנים טאמי ויובל. ושמעתי אותם מנגנים את כל השש בקונצרט בעין כרם אצל אלכסנדר תמיר. וזה מה שנשמע גם הערב.

מבחינתי בגטלות אלה הן תרגילים: השנייה והחמישית תרגילים בצבע והיתר תרגילים במקצב. המקצב תמיד א-סימטרי, במחזורים של תשע, כמו בפרק הראשון והשלישי, חמש, כמו בפרק הרביעי ושלש-עשרה, כמו בפרק האחרון.  המחזורים לא תמיד חופפים את פיסוק הלחן ונוצר מעין קונטרפונקט בין הריתמוס ובין המלודיה. נוסיף לזה את מיקום ההטעמות בתוך כל מחזור המשתנה בלי הרף, והרי לכם חגיגה פרועה של מקצבים. אני נהניתי מאד מחגיגה זאת.