אודות היצירה

אסופת השירים, שמרביתם רואים אור כעת בפעם הראשונה, נפרשת על פני כעשרים וחמש שנה ומציגה את סטוצ'בסקי הן כמעבד והן כמלחין. מאז עלייתו לארץ בשנת 1938 הוא חש קשר הולך וגובר לשפה העברית, ומשנות החמישים ואילך המבנים הייחודיים לשפה הם אלו שהעניקו לכל יצירתו המוזיקלית אופקים חדשים. מרבית השירים באסופה מתמקדים בשני נושאים עיקריים בהם ראה כלי לקידום התחייה הלאומית – החינוך המוזיקלי והמוזיקה היהודית. סטוצ'בסקי פרסם כמה אוספים של שירי ילדים שמרביתם בוצעו בידי רעייתו, זמרת הסופרן יוליה סטוצ'בסקי. שירו הקצרצר של לוין קיפניס, התור, המופיע בפתיחת אסופה זו, כתוב לקול ללא ליווי, ולחנו עליז ברה מז'ור. זהו שיר סימלי המתאר את הציפור הפטריוטית השבה אל מולדתה. אופיו של השיר הסטרופי יום הולדת למילים של דוד אגמון, המתאר את ההתרגשות לקראת חגיגת יום הולדת בגן, קופצני ונמרץ; לעומתו, השיר געגועים של פנחס לנדר (אלעד), המבטא את כאב הגעגועים של ילד לאימו, הוא בעל קו מלודי נוגה המתעצם באמצעות מהלכים כרומטיים ואקורדים מוקטנים בתפקיד הפסנתר. האסופה כוללת גם עיבודים לשירים מקהילות יהודיות שונות - שירי עם ביידיש, שירים ממסורת יהודי קורפו, וכן עיבודים לשני לחנים מקוריים לטקסטים ליטורגיים, ותחזינה עינינו של ניסן כהן מלמד, ותהילים ס"ט על פי מנגינה של סילה גולדנברג. בעוד שיר זה, המוקדם ביותר מבין שירי האסופה (1939), וכן שירי העם ביידיש, מבטאים את השפעת הניגון החסידי, ביתר השירים באה לידי ביטוי השפעת הלחנים מעדות ספרד גם על היסוד ההרמוני אותה חש סטוצ'בסקי ביתר שאת לאחר עלייתו. כותרת שירו של אלתרמן כיפה אדומה מתוך "כוכבים בחוץ" לקוחה אמנם מאגדת הילדים הידועה, אך הוא אינו שיר ילדים, אלא כזה המבטא געגוע אל הילדות. על אף נוכחות אלמנטים סטרופיים, הבאים לידי ביטוי בחזרה על החומר המלודי הפותח בפתיחת הבית השלישי, הופעת מוטיבים חדשים בבית השני והקודה מעצימים את תחושת ההלחנה-לאורך-השיר. בשיר זה בולטת במיוחד השאיפה ליצור שיר אמנותי בשפה העברית. זו באה לידי ביטוי בתנועות המלודיות המתפתחות, בגיוון ההרמוני, בשינויי הטמפו והאופי לאורך השיר, ובזכרונות הדועכים אט אט, שהם לדברי אלתרמן, "כסיפור שאבד, כניגון מני אז, כבת צחוק נשכחה". ד"ר ענת ויקס