אודות היצירה

הסונטה אפיטף חוברה בשנים 1979-1974 והמלחין רואה בה מסמך מוסיקלי שיש בו הרבה מן הווידוי האישי. היצירה החד-פרקית עוברת במהלך התפתחותה שינויים מקיפים מבחינת המרקם, האווירה וההצללות שלה. ראוי לציין, שהמונח “סונטה” מתייחס כאן בעיקר להיקף היצירה ולתוכנה הלירי-דרמאטי, ולא למבנה הצורני שהוא חופשי למדי.

כמוטו ליצירה משמש הקטע על המעיין ולב העולם מתוך סיפור האגדה של רבי נחמן מברצלב, "מעשה בשבעה קבצנים". ברם, אין הסיפור משמש ליצירה בסיס למוסיקה “תוכניתית”, כי אם נקודת-מוצא רוחנית בלבד, מעין אידיאה, שהנסתר בה מרובה על הנגלה.

היצירה נוגנה לראשונה בפרייבורג, גרמניה, באפריל 1980 ובתל אביב - ביולי אותה שנה. שני הביצועים נעשו בידי הפסנתרנית הישראלית ורדה נשרי.

אפיטף זכתה בפרס אקו”ם לעידוד פרסום יצירות 1981.