אודות היצירה

"את דמות הלחנתי על פי הזמנתה של הקאמרטה הישראלית ירושלים, לזכרו של בנצי שירה, מנהלה הכללי בין השנים 2017-2008. כיוון שאני עובד שנים ארוכות עם הקאמרטה ורבות מהן בשנות כהונתו של בנצי, הוא היה בעבורי לא רק עמית לעבודה אלא גם חבר. "קשה לנסח במילים כיצד נוצרת יצירה. כשאני מצייר, אני מתיז לפעמים טיפת צבע על הבד ועל ידי הטיית הקנבס מצד לצד הטיפה מטיילת לה ומוליכה אותי בהמשך עבודתי. גם בהלחנה יש לפעמים 'טיפה שולטת ונשלטת'. במקרה הזה זהו צירוף של צלילים שהפקתי מ-BE, תחילת שמו הפרטי של בנצי. B ו-E מסמנים בתיווי מוזיקלי את סי (או סי במול) ואת מי. הזיווג בין סי במול למי - שני צלילים המרוחקים זה מזה על ידי שלושה תווים - נקרא בשפת המוזיקה טריטון והוא לעולם צורמני. הטריטון ניצב במרכז האוקטבה ואין הוא נמנה לא עם הסולם המז'ורי ולא עם הסולם המינורי. הוא במין לימבו. בשירה הגרגוריאנית אף כינוהו מרווח השטן. כשחזרתי על השילוב הזה שוב ושוב, הבעתי בעצם כעס על לכתו מאתנו של אדם כל כך פעיל, משקיען, פרפקציוניסטי והגון כבנצי שירה, אדם שראיתי בו את הצבר המיתולוגי בהתגלמותו: קוצני מבחוץ ועדין ורך מבפנים. "גם מהלך היצירה מביע את התסכול ממותו של בנצי: זהו מעין רונדו בעל שתי 'אפיזודות' הנבנות שתיהן לידי מתח שנראה כעומד להתפוגג בעוד רגע, אבל משהו 'מתקלקל' והמתח איננו פג. זוהי יצירה רומנטית-נוסטלגית, הומאז' ואימאז', אזכרה ומתן כבוד לאדם שהלך מאתנו הרבה בטרם עת". יוסף ברדנשווילי