אודות היצירה

רעיון ה"דראמה" שביצירה מתאר את הלבטים והמאבקים, בהם חייב האדם לעמוד ברצונו ושלא ברצונו. לעתים, זהו מאבק עם הסביבה, לעתים עם עצמו. יש שדווקא לנוכח התנגדות הסביבה ותוך מאבקיו עמה, חש הוא בכוחות כבירים העולים וגואים בו, ולעומת זאת, בשעות של שלווה ואושר, יש ומתגנבת אל לבו הרגשת בדידות מעיקה. היצירה היא בת פרק אחד המחולק לכמה חטיבות. בין חטיבות אלה מבדיל כעין "מסך" של צלילי כלי קשת, המופיע מדי פעם ויוצר מומנטים סטאטיים. מומנטים אלה מהווים ניגוד בולט לקטעים הדינאמיים, המתפתחים למספר שיאים במהלך היצירה. את ה"דמויות" בדראמה מייצגים כמה מוטיבים, הגזורים מן השורה היסודית המופיעה בכלי הקשת בראשית היצירה כ"מסך" ראשון. "דמויות" אלו אינן משתנות כמעט במהלך היצירה במובן המוטיבי. השינויים החלים בהן הם יותר שינויים של סיטואציות המאירים אותן מדי פעם באור חדש. בכמה רגעי משבר חלות כעין "התפוררויות צליליות". ברגעים כאלה ניתן למנגנים מספר צלילים, אותם עליהם לבצע באופן הנראה להם. כלומר, ניתנת להם מידה מסוימת של חופש אליאטורי לפירוש היצירה. במקומות אלה תפקידו של המנצח הוא לקבוע את מידת הזמן ואופן השילוב של הצלילים הבודדים ל"גושים צליליים" בעלי אופי רוטט. היצירה מסתיימת באווירה חרישית של שאלה. הרהורים על דראמה חוברה בחורף 1966-1965, וזכתה בפרס אקו"ם לשנת תשכ"ו. צבי אבני