אודות היצירה

היצירה "ויטה נובה" הולחנה כביטוי לדיאלוג פנימי אשר בבסיסו נסיונותיי להבין כיצד החיים יכולים להימשך אחרי זוועות ה-7.10.23. בסופו של אותו חודש נוראי שבמהלכו אבדתי אמון בטוב, נתבשר לי שאשתי נושאת ברחמה חיים חדשים. עבורנו זה היה נס, אך עם זאת לא היה לנו מנוס מהמחשבה שהעולם אינו מקום שראוי להביא אליו ילדים. בתוך תקופה מערערת זו, המוסיקה וההלחנה היו מזור לנפשי. היצירה היא מעין שיקוף של תהליך פסיכולוגי אשר בסופו השלמה, בלב כבד, עם כך שהחיים ממשיכים אפילו  אחרי האסונות הנוראים מכל, ולראיה, אנשים ממשיכים  לעשות ילדים. 

בהתבוננות ביצירה כעת, במרחק של כשנה לאחר שהולחנה, נדמה לי שהאפקט שלה השתנה. תחושת ה"חיים החדשים" שורה עליה בעוצמה רבה יותר, אולם הצל של ה"נובה" – אותה התפוצצות של שבר – עדיין מלווה כל תו ותו. שני הקצוות הללו מתקיימים זה לצד זה, והם מתנקזים יחדיו אל אקורד הסיום, שהוא גם חידתי וגם ברור, גם סוף וגם התחלה.