אודות היצירה

לדוד מכתם לנבל ותזמורת כלי-קשת (1975, נוסח מתוקן – 1978).

יצירה זו, שנכתבה במקורה לנבל ולרביעיית כלי-קשת, הוזמנה ע"י נגנית הנבל פרל צ'רטוק, (אמנית הקרובה לישראל ולתחרות הנבל הבינלאומית שנוסדה ע"י א.צ. פרופס ז"ל). בגרסא זו בוצעה היצירה לראשונה במרץ 1978 ע"י נגני כלי-הקשת של תזמורת באר-שבע כשהסולנית הייתה גב' צ'רטוק, תחת שרביטו של דוד עמרם.

היצירה נערכה מחדש ע"י המלחין מפרק נ"ז בתהלים ("לדוד מכתם בברחו מ-פני שאול במערה"). פרקה היחיד עשוי מס' חטיבות, המאפיינות את הלך רוחו של אדם במצוקה: תחינה ותפילה מעלה אווירה מסתורית. בחלק זה ממלא הנבל תפקיד מרכזי, אותו מאפיין המלחין כ"וידוי". מאבק חלק נרגש ("נפשי בתוך לבאים") האווירה הסוערת מגיעה לשיאה כשמוטיב ה"מאבק" מנוגן באוניסונו ע"י כלי-הקשת ברצ'יטטיב סוחף. ריקוד ("ודוד מכרכר בכל עוז לפני ארון ה'"). המנון שהוא מעין שיר הודיה ("עורה הנבל וכנור; אעירה שחר"). לאחר אזכור הריקוד מגיעה היצירה לסיומה בקודה, באווירה האופטימית של ההמנון.

צבי אבני, שחיבר יצירות רבות לכלי-קשת (ביניהן קשתות קיץ, תפילה ו-מעמקים) בחר במדיום זה, שהוא מצוי בו היטב, כדי לתת ביטוי לרגשות העמוקים שעורר בו המזמור.

וילי אליאס יולי 1985