אודות היצירה

מזמור למרימבה ולתזמורת

בשנת 1982 פנה אלי מר יוסף בן-ישראל מרשות השידור בהצעה לכתוב יצירה לכלי נגינה פרסי ששמו סאנטור, בליווי תזמורת. המחלקה למוסיקה מזרחית ברדיו חגגה אז עשרים שנה להקמתה ובמסגרת האירועים המיוחדים לציון המאורע רצו לכלול גם קטע שבו ישולבו אלמנטים מזרחיים (לרבות הכלי עצמו) עם טכניקות קומפוזיציה עכשווית.

נפגשתי עם נגן הסאנטור, מנשה ששון, ולמדתי לגבש מודוס (מעין סולם) מיוחד, ששימש בסיס ליצירה. החלטתי גם לבחור במבנה דו-חלקי, המקובל במוסיקה המזרחית: חלק איטי מהורהר, שמוביל לחלק מהיר וקצבי יותר. בין שני החלקים הכנסתי, לבקשתו של הנגן, חלק אלתורי, מעין קדנצה, וחלק אלתורי נוסף לקראת סיום היצירה (דבר המקובל גם בפרקי קונצ'רטו קלאסיים).

אחרי שהיצירה בוצעה ושודרה כמה פעמים, עלה בדעתי לעבד את תפקיד הסולו לכלי נקישה מקובל יותר וערכתי גרסה אחרת שלה לקסילופון וכלי-נשיפה. ברם, העיבוד למרימבה הוא חדש ונעשה בעזרתו האדיבה של נגן הסולו דוד צין. למעלה היה זה הוא שערך את התפקיד על פי התפקיד המקורי ואני אסיר תודה לו על כך. צין גם הוסיף קדנצה משלו, המופיעה לקראת סיום היצירה, ובה אלמנטים ריתמיים מורכבים למדי. היצירה, הנמשכת כתשע דקות, כוללת לחנים ומקצבים שאופיים מושפע מהמוסיקה של אזורנו והיא מכירה את סגנוני עד אמצע שנות ה-60, שבו היסודות המזרחיים היו בעלי משקל בולט.

צבי אבני